30- הכינוס השנתי ה של החברה הישראלית לאיכות ברפואה אינטרקונטיננטל, תל אביב מלון דייויד ספר תקצירים איכות בעידן חדש 30 שנה חברה | נפש | גוף
פתח דבר - החברה הישראלית לאיכות ברפואה פרופ' רן בליצר - יו"ר החברה מלי קושא - משנה ליו"ר החברה, יו"ר הכנס ד"ר מוטי חיימי - מזכיר ד"ר לילך צולר- גזברית ד"ר ורז אייזנברג ד"ר מנחם ביתן עדנה בר-רצון ד"ר שמואל גבעון פרופ' יעקב דרייהר מגר' שלומית ישי נטלי לנצמן ד״ר ריזאן סח׳ניני-חורי פטריסיה צימרמן פרופ' איליה קגן ד"ר טניה קרדש פרופ' רן בליצר גב' מלי קושא יו"ר החברה יו"ר הכנס ברכת כנס פורה ומהנה, חברות.ים יקרות.ים, של החברה הישראלית לאיכות ברפואה יוצא לדרך. 30- הכינוס השנתי ה שנות איכות ומצוינות בתחום הבריאות בישראל. 30 בכנס זה נחגוג יחד השנה האחרונה הייתה ועודנה שנה מאתגרת עבור כולנו. ההתמודדויות הלאומית והבינלאומית, התמודדות עם מצבי חירום ואירועים ביטחוניים הבהירו עד כמה חשוב לשלב בין הבריאות הפיזית, הנפשית והחברתית. השנה הכנס מוקדש לאיכות בעידן חדש- גוף, נפש וחברה. הכנס ישפוך אור על השינויים שהושגו בזכות המחויבות של כלל הצוותים והמנהלים במערכת הבריאות לאיכות ומצוינות, ונדון בדרכים שבהן אנו יכולים להמשיך ולהוביל מתוך מחויבות לאינטגרציה בין גוף, נפש וחברה במערכת הבריאות שלנו. כמדי שנה, הכנס בהשתתפות צוותים רב מקצועיים בארגוני הבריאות בישראל, מהווה הבמה המרכזית בישראל להתעדכנות ולהצגת עבודות איכות ומחקרים. הכנס דן בסוגיות המרכזיות של איכות ובטיחות הטיפול הרפואי בישראל בקרב המטופלים והמטפלים. נדון בעבודות איכות, מחקרים חדשים, בשיטות עבודה מומלצות ובהשפעה של מדיניות בתחום זה באשפוז, בקהילה, בבית ועל רצף הטיפול. נושאים ותחומים מרכזיים נוספים: • בינה מלאכותית, נתוני עתק ושיפור איכות • חדשנות ויצירתיות באיכות ובטיחות הטיפול • איכות בבריאות הנפש בקהילה, באשפוז וברצף הטיפול• איכות הטיפול בשיקום• צמצום פערים בבריאות• איכות טיפול ורווחה של המטפלים • קידום בריאות ורפואה מונעת • עבודת צוות - שיתופי פעולה בתוך ומחוץ לארגון• חינוך לאיכות ובטיחות הטיפול• איכות השירות ומעורבות מטופלים• בטיחות המטופל והצוות המטפל• חמלה ואנושיות• - קיימות Global health • תהליכים חברתיים ואיכות הרפואה• איכות בשירותי רפואה מרחוק• דילמות ניהוליות בקידום איכות והתמודדות עימן • מדידה והערכת ביצועים וכל חברי וועד החברה הישראלית לאיכות ברפואה:
התכנסות והרשמה, כיבוד קל חברה | נפש | סיור בתערוכת הצילומים, בדוכנים ובתצוגת הפוסטרים בנושא: גוף מליאת בוקר יו”ר: מלי קושא, משנה ליו”ר החברה הישראלית לאיכות ברפואה - נשים בשביל הבריאות MEDONNA וחברת ועד מנהל עמותת ברכות ופתיחת כנס מלי קושא - יו”ר הכנס, החברה הישראלית לאיכות ברפואה משה בר סימן טוב, מנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ ציון חגי, יו”ר ההסתדרות הרפואית פרופ’ רן בליצר, יו”ר החברה הישראלית לאיכות ברפואה חברה | נפש | פאנל בנושא: איכות בעידן חדש - גוף 12 מנחה: קרן מרציאנו, פרשנית כלכלית, חדשות חברי הפאנל: רונן נודלמן, סמנכ״ל וראש חטיבת הקהילה, כללית סיגל דדון, מנכ”לית מכבי שירותי בריאות עוזי ביתן, מנכ”ל מאוחדת חיים פרננדס, מנכ”ל לאומית שירותי בריאות משה בר סימן טוב, מנכ”ל משרד הבריאות בראיון לקרן מרציאנו מעקירה לתקומה - חוסן לאומי איילת נחמיאס ורבין, יו״ר הקרן לנפגעי טרור של הסוכנות היהודית הענקת תעודות הוקרה לעבודות איכות שהוצגו בשדרת הפוסטרים, ציבור רחב וצילומים: נטלי לנצמן, יו״ר ועדת שיפוט תקצירי ציבור רחב עדנה בר-רצון, יו״ר ועדת שיפוט פוסטרים פרופ’ יעקב דרייהר, יו”ר ועדת שיפוט צילומים ארוחת בוקר, סיור בתערוכת הצילומים, בדוכנים ובתצוגת הפוסטרים חברה | נפש | בנושא: גוף מושבים מקבילים א’ ארוחת צהריים, סיור בתערוכת הצילומים, בדוכנים ובתצוגת הפוסטרים חברה | נפש | בנושא: גוף מושבים מקבילים ב’ מליאת צהריים יו”ר: פרופ’ רן בליצר, סמנכ”ל וראש מערך החדשנות, כללית יו״ר החברה הישראלית לאיכות ברפואה :TED הרצאות הובלת איכות בשיקום ד״ר גילי גבעתי, הרופאה הראשית, אגף שיקום במשרד הביטחון איכות הטיפול בשבים ד״ר לנה קורן פלדמן, מנהלת קמפוס בילינסון ומ״מ מנהל מרכז רבין משדה הקרב חזרה לחיים - מסע השיקום של לוחם ד״ר שיר שבת, מומחית ברפואה פיזיקלית ושיקום, רופאה בכירה במחלקת השיקום של המרכז הרפואי הדסה ירושלים מהרס מרכז רפואי לתקומה פרופ׳ רועי קסוס, סגן מנהל מרכז רפואי סורוקה הענקת תעודות הוקרה לסיפורים יוצאי דופן: מלי קושא, יו״ר הכנס; פרופ׳ איליה קגן, יו״ר ועדת שיפוט סיפורים יוצאי דופן דברי סיכום: מלי קושא, יו“ר כנס החברה הישראלית לאיכות ברפואה פרופ‘ רן בליצר, יו“ר החברה הישראלית לאיכות ברפואה 08:00 08:45-11:00 08:45 09:20 10:00 10:20 10:40 1313:00 11:00 11:30-13:00 13:00-14:00 14:00-15:00 15:00-16:10 15:15 15:25 15:35 15:45 15:55 16:00 תכנית הכנס: איכות בעידן חדש
מושבים מקבילים א' | 11:30-13:00 1 ' מושב א מי מטפל במטפל? 2 ' מושב א צמצום פערים בבריאות 3 ' מושב א מחדשנות עד עבודת צוות 11:30 השפעת מוזיקה ושיחה טרום ניתוחית על רמות החרדה בקרב נשים העוברות ניתוח קיסרי מתוכנן: מחקר פרוספקטיבי ד"ר ספיר אלוק, סורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי 11:4 0 ניהול אפידמיה של לישמניאזיס בקהילה ד"ר מיטל הבר, כללית 11:5 0 עגלת ההחייאה בעידן הדיגיטלי: חדשנות, בטיחות ויעילות דמיטרי כץ ומיטל אלמוג, מרכז רפואי מאיר 12:0 0 מציאות מדומה בצנתור שלפוחית השתן: השפעתה על כאב וחרדה בטיפול ציטוטוקסי רות גורליק, הדסה עין כרם 12:1 0 מודל שולחנות עגולים ביה"חקהילה – שחרור מוקדם משיקום בביה"ח לשיקום בקהילה ד"ר טטיאנה ונדר, מרכז רפואי גריאטרי שיקומי הרצפלד 12:2 0 אלון פז - ניצחון הרוח על הגוף הילה בן יוסף יחיא, בית רבקה סיפור יוצא דופן 12:3 0 לראות את התמונה המלאה: מיקסום הטיפול בסוכרת בגיל השלישי על ידי ניטור סוכר רציף ד"ר הדר דסקין-ביתן, מומחית ברפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה, המכון האנדוקריני, בילינסון בחסות 12:5 0 חדשנות בשירותי הבריאות: מרפאת כתף משולבת אורתופדיה ופיזיותרפיה בגישה ישירה תמיר שדה, מכבי שירותי בריאות 12:5 5 שימוש מושכל בבדיקות מעבדה ד"ר לאה ולינסקי, חטיבת הבריאות מטה מכבי שירותי בריאות 11:30 פערים בין יהודים לערבים בישראל בבריאות הנפשית ובשימוש בשירותי בריאות הנפש שרביט פיאלקו, מכון ברוקדייל 11:4 0 תוצאי שירות ייעוץ רוקחי וירטואלי למניעת סיבוכים מריבוי תרופות בקרב קשישים עם אי ספיקת כליות מגר' אביבה בן-ברוך, מכבי שירותי בריאות 11:5 0 בריאות נשים בישראל -Medonna תמי אלטרץ, עמותת נשים בשביל הבריאות 12:0 0 מצוקה שקופה -Medonna מלי קושא, עמותת נשים בשביל הבריאות 12:1 0 לחץ דם בגיל ההתבגרות והסיכון 50 למחלות לב וכלי דם עד גיל ד"ר אבישי צור, צה"ל 12:2 0 “מוגלי” סיפור של ילדה אחת, הרבה פחד, והמון תקווה שמרית ליברמן, אסותא אשדוד סיפור יוצא דופן 12:3 0 אופטימיזצית תהליך אבחון סרטן שד במגזר הערבי בכללית מחוז הצפון ד"ר סאלח בארג'ס, מנהל מנהלת נצרת, כללית מחוז צפון גב' ילנה צפסמן, רכזת אונקולוגיה, כללית מחוז צפון בחסות 12:5 0 שיפור זמני אבחון ותחילת STEMI ) בחולי PCI הצנתור הלבבי ( Door to פרויקט איכות לשיפור Balloon Time גריגורי וקסלר, מרכז רפואי כרמל 12:5 5 בקהילה- ממצאי C הפטיטיס סקר אוכלוסיה ד"ר דניאלה רחמים-כהן, מכבי שירותי בריאות נאום בזק 11:30 : מושג שחיכינו לו – או עוד A-REF שם לשחיקה? יהודית דרייר, מרכז רפואי רבין 11:3 5 אנחנו נכנסים לתוך הטראומה עצמה: חוויתם של אנשי בריאות הנפש אשר טיפלו במפונים במהלך מלחמת חרבות ברזל מיכל לבס, אוניברסיטת בר-אילן 11:4 5 מלחמת חרבות ברזל לעומת מגפת הקורונה: ניתוח השוואתי של הגורמים הקשורים בתפקוד ואיכות הטיפול בקרב אחיות טיפול נמרץ נטלי לנצמן, מרכז רפואי רבין 11:5 5 הערכת מדדי איכות חיים בשורדי אקמו כשנה לאחר שחרורם מהיחידה לטיפול נמרץ כללי: מחקר תצפיתי ד"ר כוכבה שרון, מרכז רפואי מאיר 12:0 5 הקשר בין חוסן צוותים רפואיים לבין תפיסת ההתמודדות והתפקוד תחת לחץ, בתקופת מלחמה יונתן לינק, אוניברסיטת תל-אביב 12:1 5 לחזור הביתה בשלום - מרפאה לטיפול בפדויי שבי ד”ר אורי שליאום, כללית סיפור יוצא דופן 12:2 5 - כיצד מתמודדים עם COPD עומס המחלה בישראל ד"ר אמיר בר שי, מומחה ריאות, מנהל מכון לרפואת ריאות - איכילוב בחסות בלתי תלויה 12:4 5 הנפגע השני בקרב צוותי בית חולים: חשיפת צרכים לא מסופקים ודרכי תמיכה אפקטיביות שני פישר, מרכז רפואי העמק 12:50 7/10- בחינת השפעת אירועי ה על חווית הטיפול של הצוות המטפל במטופלים שעברו טראומה נפשית סיגלית בריסק, מרכז רפואי רבין מנהלת יו"ר: ד"ר ורד קלייטמן מאיר רפואית, מחוז דרום, מכבי שירותי בריאות יו"ר חברת וועד: נטלי לנצמן, מרכזת תחום איכות ואקרדיטציה מרכז רפואי רבין מנכ״לית יו"ר: פרופ' ענת אנגל, מרכז רפואי וולפסון יו"ר חברת וועד: מגר' שלומית ישי, רוקחת קלינית מנכ״ל בי״ח יו"ר: ד״ר ארז ברנבוים, אסותא אשדוד יו"ר חברת וועד: ד"ר לילך צולר, ראש אגף טכנולוגיות רפואיות ובריאות דיגיטלית, כללית נאום בזק
מנהלת אגף יו"ר: ד"ר חני שרודר, תכנון מדיניות ותשתיות, משרד הבריאות יו"ר חבר וועד: ד"ר מנחם ביתן, מנהל רפואי מחוזי, מחוז ירושלים, מאוחדת מנהלת יו"ר: ד"ר מירה מרם, המרכז הרפואי הגריאטרי, בית רבקה יו"ר חברת וועד: ד"ר ורד אייזנברג, ראש אגף רישוי מוסדות ומכשירים מיוחדים משרד הבריאות סמנכ"לית יו"ר: ד"ר יפעת ארליך, בכירה לאיכות ובטיחות, משרד הבריאות יו"ר חברת וועד: פטריסיה צימרמן, מנהלת מחוז מרכז, כללית 4 ' מושב א גוף, נפש, חברה 5 ' מושב א טכנולוגיה בשירות האיכות 6 ' מושב א חינוך לאיכות ובטיחות הטיפול 11:30 שיפור פעילות מעיים לאחר ניתוחי כבד ולבלב במסגרת ERAS פרוטוקול אולסיה נישט, מרכז הרפואי כרמל 11:4 0 התוכנית לשימוש מושכל ובטוח באופיואידים לטובת איכות ובטיחות הטיפול נורית כהן, סורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי 11:5 0 תמותה בשברי צוואר ירך: השוואה בין מטופלים שעברו החלפה חלקית של המפרק למטופלים שעברו החלפה מלאה ד"ר ירון ברין, מרכז רפואי מאיר 12:0 0 לפני 65+ דפוסי שינה בבני ובמהלך האשפוז בפנימית: האם תרופות שינה עושות את ההבדל? ד"ר יוליאנה סמיצ'נקו, כללית 12:1 0 "להרגיש ללא מילים"- סיפור מהשטח על יוזמה פורצת דרך של שיתוף רב סקטוריאלי להעניק לחיילים תקווה טלי ליבוביץ בן מיכאל, מרכז רפואי לשיקום לוינשטיין סיפור יוצא דופן 12:2 0 ריפוי ללא גבולות ד”ר תמר אשכנזי, משרד הבריאות סיפור יוצא דופן 12:3 0 Weight loss or health gain? ד"ר אביבית כהן, הדסה עין כרם בחסות 12:5 0 שיפור זיהוי וטיפול באוסטאופורוזיס בקרב מאושפזים עם שבר בצוואר הירך יאנה אברמזון, מכבי שירותי בריאות 12:5 5 נציגי בטיחות הטיפול (נב""ט)- לשיפור תרבות בטיחות במחלקות ליאת ברגמן, מרכז הרפואי כרמל 11:30 מודלים יישומים לייעוץ גריאטרי מרחוק ד"ר רחלי חפץ איזנפלד, בית רבקה 11:4 0 קידום פרקטיקה פריאופרטיבית בת-קיימא: מחקר השוואתי ניסויי של שמיכות חימום אוויר רב-פעמיות לעומת חד-פעמיות לעידוד חדר ניתוח ירוק ד"ר ג'ואד מטאנס, רמב""ם הקריה הרפואית 11:5 0 הכרטיס הסגול: יצירת מרחב בטוח במפגש הרפואי מיטל בנשק, קרן בריאה ציבור רחב 12:0 0 ירידה בתמותה בעקבות תוכנית לאומית לטיפול בסוכרת: נבואה שהתגשמה פרופ' יעקב דרייהר, חטיבת בתי חולים כללית 12:10 לבין ChatGPT-4 השוואה בין מומחה בטיפול נמרץ ילדים במענה לשאלות חינוך רפואי מחקר רב-מרכזי ד"ר אביחי ויסבך, מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל 12:2 0 ניתוח להסטת הרחם לצורך שימור פוריות ותפקוד רחם במטופלת צעירה עם סרטן רקטום - מקרה בולט של שיתוף פעולה רב-תחומי ברפואה מותאמת אישית פרופ’ רם איתן, מרכז רפואי רבין סיפור יוצא דופן 12:3 0 שפעת: מנהיגות בריאותית בבחירה פשוטה אחת פרופ' דוד גרינברג, מנהל בית החולים סבן לילדים ומנהל היחידה למחלות זיהומיות בילדים, המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה בחסות בלתי תלויה 12:5 0 From call to Care שירות פיזיותרפיה יזום למטופלי גב תחתון במוקד טראומה ד"ר רון פלדמן, מכבי שירותי בריאות 12:5 5 : עידן חדש במניעת Nurse.AI מצבים נרכשים, אלגוריתמים מבוססי למידת מכונה ד"ר סיגל שפרן תקוה, המרכז האקדמי לב 11:30 הגברת המסוגלות העצמית באמצעות 2 בניהול סוכרת סוג תכנית הכשרה מתקדמת לצוותים בקהילה בושרה יונס, מאוחדת 11:4 0 האם מישהו מקשיב? אתגרי רצף הטיפול בקשישים שבריריים לאחר ניתוח אלקטיבי מחקר במימון הביטוח הלאומי רעות רון, אסותא רמת החייל 11:5 0 שמירה על רצף טיפולי במצבים רגשיים מורכבים סביב הריון ולאחר לידה חלי נוה ומשכית טובי, מאוחדת 12:0 0 "גשר לנפש" - מודל טיפול בית חדשני לשיפור הטיפול באוכלוסייה המתמודדת עם בריאות הנפש אור פרידלנדר, מאוחדת 12:1 0 מאמני חוסן: תוצאות ראשוניות של גישה חדשה להתערבות מרובדת בבריאות הנפש הציבורית בישראל פרופ' שלמה מנדלוביץ, מרכז לבריאות הנפש שלוותה 12:2 0 משימה לא בלתי אפשרית: הטסת חירום בזמן מלחמה ד”ר אורלי מנור, מכבי שירותי בריאות סיפור יוצא דופן 12:3 0 קידום בריאות ע"י מניעת תחלואה הנגרמת מחיידק הפנאומוקוק במבוגרים פרופ' גילי רגב-יוחאי, מנהלת היחידה למניעת ובקרת זיהומים ומנהלת מכון המחקר להערכות ), שיבא SPRI למגפות ( בחסות 12:5 0 גילוי נאות בעקבות טעות בטיפול – ידע ועמדות אנשי צוות ד"ר מוחמד מוראד, מרכז רפואי קפלן 12:5 5 לפציעות שימוש BMI הקשר בין יתר - הבדלים בין גברים ונשים במקצועות לוחמה בצה"ל ד""ר עדי חורש, צה"ל נאום בזק חברה | נפש | תכנית הכנס: איכות בעידן חדש: גוף
מושבים מקבילים ב' | 14:00-15:00 1 ' מושב ב מי מטפל במטפל? 2 ' מושב ב מדידה והערכת ביצועים 3 ' מושב ב לצאת מהקופסה 14:00 האם יש הבדל בין גברים ונשים בניהול הטיפול במחלת לב? דניאלה צולקר פיריאן, מכבי שירותי בריאות 14:1 0 מודעות לתסמיני סוכרת בקרב הורים לילדים עם אבחנה חדשה של סוכרת צילה גרציה צציק, סורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי 14:2 0 ממטופלת למייסדת: איך המסע האישי שלי הוביל לפיתוח MyJourney2Health מלווה, רפואה דיגיטלית שמפחיתה את הנטל הטיפול ומשפרת היענות, רצף ושביעות רצון Journey2Health ליאת רותם מלמד, ציבור רחב 14:3 0 הליך בירור מהיר בחשד למחלה ממארת נועה דרור לביא, מכבי שירותי בריאות 14:4 0 מדד מסת גוף בגיל ההתבגרות והסיכון לריבוי תחלואות כרוניות 50 עד גיל ד"ר שחף שי, צה"ל 14:5 0 הידיים מדברות שני סוקולוב, מאוחדת 14:5 5 שיפור רצף טיפול במטופלים תחת נוגדי קרישה ז'אנה ברלינסקי, סורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי 14:00 השפעה של שבריריות על 70 תמותה באנשים מעל גיל הסובלים מסרטן השד, המעי הגס והערמונית ד"ר שלי שטרנברג, מכבי שירותי בריאות 14:1 0 תיקוף כלי בינלאומי להערכת טיפול סיעודי, איכות ומיצוי סמכויות האחות בקהילה גלית פלסיוס קליין, המרכז הרפואי תל אביב 14:2 0 השפעת מלחמת חרבות ברזל על מדדי איכות בבתי החולים הכלליים ד"ר מיכאל קוניאבסקי, משרד הבריאות 14:3 0 השפעות הבריאות העקיפות של מלחמת "חרבות ברזל" על תוצאי בריאות ושימוש בשירותי בריאות בקרב מפונים מבוטחי כללית ד"ר יעל וולף שגיא, כללית 14:4 0 נגד כל הסיכויים אנה קופמן, מרכז רפואי רבין סיפור יוצא דופן 14:5 0 ניתוח ביטולי ניתוחים אלקטיביים: שיעורים, גורמי סיכון וסיבות בסיסיות ד"ר לידר פרידריך, מרכז רפואי מאיר 14:5 5 מדריך המבוסס על למידת מכונה ומחשבון מוצע לבדיקות דם חוזרות ברפואת ילדים בקהילה ומיון ילדים ד""ר ורד שקלים, כללית 14:00 כאב בטיפול נמרץ – האם גזירת גורל? חן ביטון, מרכז רפואי שמיר 14:1 0 לא בחרנו בקרב – בחרנו בחוסן: "סיירת אימהות ברזל", אמהות לחיילים פצועים כעוגן משפחתי להחלמה נתנאל ליפשיץ ופרופ' מיכל ליפשיץ, האוניברסיטה העברית בירושלים סיפור יוצא דופן 14:2 0 מוטיבציה, חוסן ומסוגלות עצמית בקרב מתנדבים במערכת הבריאות, למה מתנדבים בזמן מלחמת חרבות ברזל? בהאא רפול, רמב"ם הקריה הרפואית 14:3 0 הקשרים בין חוסן אישי, חוסן ארגוני, תחושת ביטחון ואסטרטגיות התמודדות בצוותים רב-מקצועיים במהלך מלחמת "חרבות ברזל" ניהל ח'טיב, כללית 14:4 0 השפעת מלחמת "חרבות ברזל" על איכות הטיפול הרפואי במטופלים מפונים - מודל התערבות קהילתי יוליה רוזנברג, כללית 14:5 0 נקודת לחץ – תמונת מצב וראי לשיפור אולגה גוכשטיין, חטיבת בתי חולים, כללית 14:5 5 תפיסת תפקיד האחות המומחית קלינית בגריאטריה בבית חולים אקוטי שושנה מאייר, מרכז רפואי רבין נאום בזק יו"ר: ספי סובל רויטבלט, ראש אגף אֲחָיּות חטיבת קהילה כללית יו"ר חבר וועד: ד"ר מוטי חיימי, רופא ילדים מחוזי ורכז מחקר וחדשנות, מחוז צפון, מאוחדת מנהל מחלקת יו"ר: פרופ' ארנון כהן, מדדי איכות, אגף רפואה, הנהלה ראשית, כללית יו"ר חברת וועד: ד"ר טניה קרדש, מנהלת מחלקה לרפואה מרחוק, מכבי שרותי בריאות מנהל המרכז יו"ר: פרופ' טריף בדר, הרפואי קפלן הרצפלד יו"ר חבר וועד: פרופ' יעקב דרייהר, מנהל מחלקת ניהול סיכונים, בטיחות המטופל ואיכות, חטיבת בתי חולים, כללית
4 ' מושב ב גוף, נפש, חברה 5 ' מושב ב בטיחות הטיפול ודילמות ניהוליות 6 ' מושב ב קידום בריאות ורפואה מונעת 14:00 חיסון נגד נגיף הפפילומה – פעם שלישית גלידה? עדנה בר-רצון, מכבי שירותי בריאות 14:1 0 פערי שכיחות וזמן להופעת תחלואה בין מבוגרים המאובחנים על הרצף האוטיסטי ובין האוכלוסייה הכללית – )ASD( מחקר עוקבה מותאם ד""ר איתמר גצלר, מכבי שירותי בריאות 14:2 0 מה קורה כשלא מאשרים ? תובנות מהתמודדות fentanyl מערכתית עם מגפת האופיואידים רותם פרסול סולומון, מכבי שירותי בריאות 14:3 0 בטוח בבית: האם תוכנית ההתערבות של עיריית ירושלים בבתי התושבים להעלות הבטיחות בסביבת הבית מורידה את העלויות והשימוש בשירותי הבריאות דניאל שוורץ, כללית 14:4 0 תיג"ר בקופת חולים – פרויקט משרד הבריאות בקידום בריאות ניר שולמן, מאוחדת 14:5 0 לחץ דם בגיל ההתבגרות ושבץ מוחי בגיל צעיר ד"ר שני צברי, צה""ל 14:5 5 המיזם הלאומי לקידום חוסן ובריאות נפשית ופיזית בקהילה ד"ר שרון לוי, משרד הבריאות 14:00 תחקיר קטן, שינוי גדול ענת פלדינגר, כללית 14:1 0 התייצגות סוכרת ויתר לחץ דם ברפואה הראשונית בתקופת הקורונה והמלחמה בישראל ד""ר אביבית גולן-כהן, לאומית 14:2 0 זה סביר? תפיסות הציבור ומובילי דעה לגבי הגדרת זמן ומרחק סביר ד"ר רועי ברנע, אסותא רמת החייל 14:3 0 הנחיות רפואיות מקדימות במטופלים מבוגרים עם מחלות רקע מורכבות במהלך אשפוז במחלקה פנימית ד"ר מאיה ביטון אללוף, מרכז רפואי רבין 14:4 0 מעקב אחר המשך בירור בקרב נבדקות עם ממצא חריג בהדמיית שד ד"ר אנה רוזנבלום, מכבי שירותי בריאות 14:5 0 ביטחון בלחיצה – כשכל שנייה חשובה ד"ר שי קונס, מרכז לבריאות הנפש גהה 14:5 5 זיהוי מוקדם של התעללות בילדים במחלקות לרפואה דחופה - ילדים: סקר ארצי טל סולומוניקה, משרד הבריאות 14:00 הקשר בין מדדי תוצאה ותהליך במערך השיקום בבריאות הנפש בקהילה וניבוי אשפוזים פסיכיאטרים חוזרים במערך בריאות הנפש פרופ' איתמר גרוטו, חברת שביט - יעוץ ארגוני ופיתוח הדרכה 14:1 0 מודל אינטגרטיבי לטיפול בנפגעי טראומה על רקע מתקפת השבעה באוקטובר: שילוב בין טיפול רגשי, פסיכיאטרי ושיקומי במסגרת מרפאה ייעודית ד"ר דניאלה עמיטל, מרכז רפואי ברזילי 14:2 0 מצוקה נפשית בעת המלחמה, תפקוד ויכולת התמודדות: משתנים לזיהוי סיכון מוגבר לתסמיני מצוקה מתמשכת הדר סמואל, מכון ברוקדייל 14:3 0 אשפוז בית אקוטי – חלופת אשפוז בית לסובלים ממחלות חריפות ד"ר יפה עין-גל, משרד הבריאות 14:4 0 מה באמת משפיע על חוויית המטופל? מבט חדש על עומס העבודה וטיפול סיעודי חסר גנאת ביאדסה, מרכז רפואי הלל יפה 14:5 0 עשור של שינוי במגמת חיידקי Carbapenemase-Producing בקרב Enterobacterales מאושפזים בבית החולים פרופ' ליזה סאידל אודס, סורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי 14:5 5 הדיאלוג בין הגוף לתרופה - בין טיפה לגיל צפריר אקשטיין, מרכז רפואי גהה נאום בזק חברה | נפש | תכנית הכנס: איכות בעידן חדש: גוף מנהלת מערך יו"ר: טל ניצן, מקצועות הבריאות, מכבי שירותי בריאות יו"ר חברת וועד: ד״ר ריזאן סח'ניני סגנית מנהל מרכז רפואי צפון ח'ורי, (פוריה) מנהלת מערך יו"ר: סמדר שרבי, האיכות ובטיחות, חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים, משרד הבריאות יו"ר חבר וועד: ד"ר דב אלבוקרק, סמנכ״ל, ראש חטיבת הרפואה, מאוחדת ראש תחום יו"ר: פרופ' נדב דוידוביץ, מדיניות בריאות, מרכז טאוב יו"ר חברת וועד: עדנה בר-רצון, מנהלת מחלקת איכות, חטיבת בריאותהבריאות, מכבי שירותי
איכות בעידן חדש חברה | נפש | גוף חסות כסף חסות פלטינום חסות זהב תודה לארגונים ולחברות על התמיכה בכנס:
תקצירי הרצאות 1 מושב א' מי מטפל במטפל
: מושג שחיכינו לו – או עוד שם לשחיקה? A-REF נאום בזק מחברים: מרכז רפואי רבין ,יהודית דרייר מנהלת האחיו·ת חטיבה כירורגית, מרכז רפואי “העמק”מיכל שניידר גלנט, המחלקה לחינוך ומחקר באחיו·ת, אחות ראשית, הנהלה ראשיתד”ר מרינה לאוננקו, רכזת ארצית למחקר באחיו·ת בכללית, רקע: הדרכת מטופלים מהווה מרכיב מהותי ויומיומי בתפקיד האחות, נתפסת כביטוי למקצועיות ומיומנות, ותורמת ישירות לשיפור תוצאי טיפול. עם זאת, המציאות הקלינית מזמנת לאחיות אינספור מצבים של הדרכות חוזרות, לעיתים, לאותם A-REF - Assessment מטופלים ובאותם תכנים – תהליך העלול להוביל לסוג שחיקה שטרם נדון בספרות: תשישות הדרכה ( ). על אף הרקע המחקרי הנרחב בגורמים והשלכות של שחיקה ותשישות חמלה, לא תוארה and Re-education Fatigue ההשפעה המצטברת של הדרכות רפטטיביות. המחקר הנוכחי מבקש למלא את חסר זה. מטרות/שאלת המחקר: האם קיימת תופעה מובחנת של תשישות בקרב אחיות הנובעת מהדרכה קלינית חוזרת ונשנית? כיצד ניתן לאפיין תופעה Compassion ) ותשישות חמלה ( Burnout ) - וכיצד נבדלת מהמונחים המוכרים שחיקה ( A-REF זו - תשישות הדרכה ( ?)Fatigue שיטת המחקר: אחיות ממגוון מחלקות, בשני בתי חולים בישראל. נעשה שימוש בשאלון 311 בוצע מחקר חתך תיאורי-השוואתי בקרב לבחינת שחיקה, תשישות ProQOL ) שפותח לצורך המחקר, לצד שאלון α=.894 , פריטים 14( ייעודי לתשישות הדרכה חמלה וסיפוק חמלה. הנתונים עובדו בניתוחים כמותיים סטטיסטיים מתקדמים. תוצאות: רמות תשישות הדרכה התפלגו נורמלית בקרב המדגם, עם שונות מובהקת בין קבוצות גיל, שפת אם וסוג מחלקה. אחיות צעירות, דוברות עברית ובמחלקות פנימיות – דיווחו על רמות גבוהות יותר של תשישות הדרכה לעומת אחיות מבוגרות ). נצפה קשר חיובי מובהק בין vs 31.71±13.49,34.54±14.23, P<.05 40.84±11.24 ממחלקות כירורגיות ואחרות (ממוצע , אך בעוצמה נמוכה, דבר המרמז כי מדובר בתופעות שונות. כמו Secondary Traumatic Stress ו- Burnout לבין A-REF – מרכיב המהווה מדד חיוני לרווחה מקצועית. Compassion Satisfaction לבין A-REF כן, נצפה קשר שלילי בין מסקנות והמלצות: תשישות הדרכה היא מושג חדשני המתאר שחיקה רגשית ומקצועית מסוג אחר – תוצאה של חזרתיות, מונוטוניות, ולעיתים תחושת חוסר תוחלת בפעולת ההדרכה. והמשגתה כקטגוריה נפרדת מאפשרים דיון מחודש בהשפעות הסמויות של ההדרכה הקלינית: כיצד היא A-REF זיהוי נשחקת, מתי היא מאבדת ערך בעיני המבצעת, ואילו תנאים מאפשרים את שימורה כאקט משמעותי. התובנות שהתקבלו במחקר פותחות פתח לפיתוח הכשרות ייעודיות, להתאמת עומסי עבודה ולהעשרת תוכני ההדרכה – כלים שיכולים לתרום לשימור רווחת הצוות ולשיפור איכות ההדרכה. המשגה זו מביאה קול חדש לשיח המקצועי באחיּות – קול שמבקש להקשיב לעייפות שאינה דרמטית אך שוחקת, ולתת לה שם, מדידה ומענה. מדובר בצעד ראשון בפיתוח הבנה עמוקה יותר של “המחיר השקט” של ההדרכה, וקריאה להמשגה מערכתית ומוסדית של רווחת האחות גם במקומות שבהם היא נראית מובנת מאליה.
“אנחנו נכנסים לתוך הטראומה עצמה”: חוויתם של אנשי בריאות הנפש אשר טיפלו במפונים במהלך מלחמת חרבות ברזל מחברים: אוניברסיטת בר אילן ,מיכל לבס מכללת תל חיפרופ’ ענבר לבקוביץ, רקע: ותחילת מלחמת “חרבות ברזל” אילצו אזרחים, 7.10.2023- מתקפת ארגון הטרור “חמאס” על ישובים בדרום הארץ ב מהדרום והצפון, להתפנות מבתיהם. המפונים, נזקקו לסיוע נפשי בכדי להתמודד עם אתגרי השעה. אנשי בריאות הנפש נקראו לדגל, רובם המוחלט בהתנדבות, בכדי לסייע לאותם מפונים ולהעניק להם עזרה ראשונה נפשית ולעיתים אף טיפול ארוך טווח. בעוד חוויתם של אנשים אשר פונו מבתיהם בעקבות אירועי אסון ומצבי חירום נחקרו רבות, חוויתם של אנשי בריאות הנפש שהגישו להם סיוע נחקרו בצורה מועטה בלבד. המחקר הנוכחי מאפשר להשמיע את קולם הייחודי של אנשי הטיפול שעבדו עם אוכלוסיית המפונים. באמצעות חוויתם האישית ניתן ללמוד על ההשלכות הפסיכולוגיות של עבודה עם המפונים על המטפלים עצמם, על האתגרים שליוו אותם לתחושתם, הרווחים והמחירים האישיים אותם שילמו בעקבות עבודה זו. למידה אודות חוייתם של אנשי בריאות הנפש אשר סייעו למפונים לאחר אירועי מלחמה וטרור מאפשרת זווית ראיה בעלת ערך רב, העשויה לתרום לאנשי טיפול המתמודדים עם אתגרים דומים ברחבי העולם ואף למדינות וארגונים המפעילים אנשי טיפול במקומות אלו. שיטה: מטפלי בריאות נפש: עובדים סוציאלים, פסיכולוגים 25 המחקר נערך בשיטה האיכותנית-פנומנולוגית. המדגם כלל ). הנתונים נאספו באמצעות ראיונות חצי-מובנים שנערכו 63-28 גברים, בין גילאי 12- נשים ו 13 ופסיכוטרפיסטים (מתוכם . אנשי הטיפול טיפלו במפונים מהדרום ומהצפון. אנשי הטיפול העניקו את הטיפול במקומות 2024 למרץ 2023 בין דצמבר דיור זמניים (מלונות, קהילה מארחת). ממצאים: ממצאי המחקר עולה כי אנשי הטיפול התמודדו עם טראומטיזציה משנית שהתבטאה בניתוק רגשי, תסמינים פיזיים ועוררות מוגברת. מראיונות המחקר עולה חוויה של “מציאות משותפת”: אנשי הטיפול הינם אזרחים ישראלים ומתוקף כך חוו את הדי המלחמה באופן אישי, וכך שחוויתם האישית נקשרה לחוויתם של מטופליהם. במקביל, הם שאבו תחושת משמעות מעבודתם, שתרמה לצמיחה אישית ומקצועית. ממצאים אלה מדגישים את המורכבות של חוויותיהם, שהתאפיינו באתגרי הטראומה המשנית, הטראומה המשותפת ותחושת צמיחה לאחר החשיפה לאירוע הטראומטי דרך מטופליהם. מסקנות: המחקר מדגיש את חשיבותן של מערכות תמיכה, לרבות רשתות חברתיות ומשפחתיות והדרכה מקצועית, בהתמודדות עם אתגרים טיפול לאחר אירועי טראומה ואסון לאומי. ממצאי המחקר עולה חשיבותה של הכשרת מטפלים מתחום בריאות הנפש לעבודה בעת חירום ואסון. בנוסף עולה הצורך ביצירת תשתית אירגונית המיועדת לאיגוד נותני שירותים מתחום בריאות הנפש בעת אירועי חירום ומתן מענה על צורכיהם, בכדי שיוכלו להטיב ולטפל בקהילה עימה הם עובדים.
מלחמת חרבות ברזל לעומת מגפת הקורונה: ניתוח השוואתי של הגורמים הקשורים בתפקוד ואיכות הטיפול בקרב אחיות טיפול נמרץ מחברים: מרכז רפואי רבין, בילינסון, הנהלת האחיות, מערך לאיכות ובטיחות המטופל, נטלי לנצמן מרכז רפואי רבין, בילינסון אירית וייסבורד, מנהלת האחיות בחטיבה לטיפולים נמרצים, רקע: אחרי שלוש שנות התמודדות עם מגפת הקורונה, נאלצה מערכת הבריאות להתמודד עם מצב חירום נוסף – מלחמת הותקפה מדינת ישראל במתקפת טרור הגדולה בתולדות המדינה שהובילה למלחמת חרבות 07.10.2024- חרבות ברזל. ב פצועים קשה טופלו ביחידות לטיפולי נמרץ. לא נמצאו 100 פצועים טופלו בבית החולים שלנו, כאשר מעל 1038 . ברזל מחקרים שעורכים השוואה לגבי הגורמים הקשורים בהתמודדות עם שני המצבים הקיצוניים. שאלת המחקר: האם קיים הבדל במשתני המחקר בין תקופת המלחמה לתקופת המגפה. מטרות/שאלת המחקר: לבחון תרומתם של משתני רקע, מאפיינים אישיים ומאפייני העבודה כמנבאים של תפקוד ואיכות הטיפול בקרב אחיות ביחידות טיפול נמרץ בבי”ח כללי במלחמת חרבות ברזל בהשוואה לאותם קשרים שעלו במחקר זהה במגפת הקורונה. שיטת המחקר: . הנתונים נאספו באמצעות שאלון שבחן את 2024 אחיות ביחידות טיפול נמרץ בבילינסון בקיץ 100 סקר חתך בו השתתפו אותם המשתנים כפי שנבדקו במחקר בתקופת המגפה: מאפייני רקע, אי-וודאות, חוסן נפשי, שחיקה, תפקוד וסימפטומים גופניים. תוצאות: מהם טיפלו 78% . במשרה מלאה 96% ; יהודים 66% ; ילידי ישראל 67% ; נשים 65% נבדקים, מהם 100 במחקר השתתפו במלחמה 6% ); רק 1-5 , בסולם 4-5( במחקר קורונה) דיווחו על רמות לחץ גבוהות מאוד 39.4% (לעומת 35% . בפצועים במגפת קורונה 54% לעומת 66% ; ) להעניק טיפול איכותי 4-5( בקורונה דיווחו שהתקשו או התקשו מאוד 23.3% לעומת ). בתקופת המלחמה, רמת חוסן הייתה נמוכה יותר 1-5 , בסולם 4-5( דרגו את רמת התפקוד שלהם כטוב מאוד עד מצוין .1-5 , בסולם בין M=3.32 מול = M 2.03( , חומרת סימפטומים פיזיים נמוכה יותר 1-5 , בסולם M=3.68 ) מול M=2.65) מסקנות והמלצות: לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין תקופת המלחמה לבין תקופת המגפה במשתנים הבאים: שחיקה הייתה גבוהה, איוודאות בינונית עד גבוהה ורמת תקווה גבוהה. ניתוחי רגרסיה הבליטו הבדלים בתרומת המשתנים להסבר של תפקוד במצבי חירום. במלחמה, התפקוד הוסבר על ידי שחיקה, אי-וודאות וחוסן, לעומת תקופת המגפה – על ידי שחיקה, אי וודאות ותקווה. כלומר, חוסן אישי היה משמעותי בתקופת המלחמה כאשר התקווה מילאה גורם מגן בתקופת המגפה. נמצאו הבדלים מובהקים בעומס הסימפטומים והשחיקה, כאשר בקורונה הממוצע היה גבוה יותר מאשר במלחמה. בעקבות ממצאי המחקר החלה הטמעת מדיניות לתמיכה וליווי אחים/ות במצבי אסון מתמשכים וזאת במטרה לשפר איכות חיים ורווחה בעבודה ולהבטיח תפוקות ואיכות הטיפול טובים יותר.
הערכת מדדי איכות חיים בשורדי אקמו כשנה לאחר שחרורם מהיחידה לטיפול נמרץ כללי: מחקר תצפיתי מחברים: ,1 , ג’ולייט אבו ואסל 2 , לרה קסלמן 1 חוסאם אבו-וואצל,1 , נסים יפרח 1 , אלאא עבאדי 1 , ד”ר שרה דיכטוולד 3 ד”ר כוכבה שרון 3 ד”ר כוכבה שרון מערך הרדמה, טיפול נמרץ וכאב, מרכז רפואי מאיר כפר סבא 1 מנהלת האחיות, המרכז הרפואי מאיר כפר סבא 2 הנהלת האחיות ורשות המחקר, מרכז רפואי מאיר כפר סבא 3 רקע: ) נמצא בשימוש מוצלח בעשור האחרון בחולים בוגרים עם תסמונת מצוקה נשימתית חריפה ECMO טיפול באקמו ( ) עמידים לתמיכה אוורורית קונבנציונלית. יחד עם זאת, לטיפול באקמו עלולות להיות השלכות פיזיות ונפשיות ARDS( ) של המטופל. המחקר הנוכחי נועד לספק סקירה מקיפה של QoL הרות גורל העלולות להשפיע על תפקודו ואיכות חייו ( .)VV-ECMO מדדי איכות החיים בקרב מטופלים לאחר תמיכה באקמו ( מטרות/שאלת המחקר: לבחון מדדים הקשורים לאיכות החיים בשורדי אקמו כשנה לאחר שחרורם מטיפול נמרץ כללי. שיטת המחקר: , כשנה לאחר שחרורם 2023-2021 בשנים VV מטופלים ששרדו חיבור לאקמו מסוג 10 מחקר תצפיתי פרוספקטיבי שכלל ,)SF-36 מהיחידה לטיפול נמרץ כללי, במרכז הרפואי מאיר. נבדקו פרמטרים של איכות חיים באמצעות שאלון איכות חיים ( ראיון, ונאסף מידע ממערכות מחשוב רפואיות. המשתתפים היו עצמאיים, צלולים ותפקודיים באופן מלא טרם אשפוזם. תוצאות: . משך האשפוז הממוצע בטיפול נמרץ היה ARDS נשים. רובם חוברו לאקמו עקב 40% . שנים 43.3±14 ממוצע הגיל היה ), הגבלת תפקוד פיזי בשל 61.00±34.62( ימים. נמצא: תפקוד פיזי 17.7±12.79 ימים, ומשך החיבור לאקמו 34.3±26.18 ), רווחה 57.50±34.74( ), תשישות 46.67±50.18( ), הגבלת תפקוד כתוצאה ממגבלות נפשיות 47.50±50.62( מוגבלות פיזית ) הוערכו כירודים. עוד נמצא כי כאב, תפקוד פיזי 54.38±32.85( ) ובריאות כללית 49.50±40.08( ), כאב 54.90±28.06( נפשית ותשישות הם פרמטרים קריטיים המשפיעים על תפיסת איכות החיים בקרב שורדי אקמו. כאב נמצא במתאם גבוה עם מדדי תפקוד פיזי ונפשי. כמו כן נמצא קשר בין מטופלים לא נשואים לתשישות ורווחה נפשית נמוכים יותר. מסקנות והמלצות: תוצאות המחקר מספקות תובנות חשובות שיכולות להנחות פיתוח והטמעה של תהליכי שיפור בעתיד, הן בהיבט הקליני והן בתמיכה לאחר השחרור. הממצאים מדגישים את הצורך במעקב הדוק ומתמשך אחר שורדי אקמו, תוך התייחסות לאספקטים פיזיים, נפשיים וחברתיים של איכות החיים. תובנות אלו יכולות להוביל לפיתוח פרוטוקולים ייעודיים למעקב ושיקום בשורדי אקמו, במטרה למזער השלכות שליליות ארוכות טווח ולשפר את איכות החיים של המטופלים. הממצאים מחדדים את החשיבות של מתן תמיכה רב-מקצועית לשורדי אקמו לאחר שחרורם, הכוללת ליווי פסיכולוגי, שירותי שיקום, עזרה בהתמודדות עם אתגרים יומיומיים והקמת מערך תמיכה ייעודי הכולל צוות רב-תחומי. יישום תהליכי שיפור בפועל דורש מחקרי המשך נרחבים יותר. המחקר הנוכחי מהווה צעד ראשון חשוב בכיוון זה ומספק בסיס מחקרי לפיתוח תהליכי שיפור ממוקדים בעתיד.
הקשר בין חוסן צוותים רפואיים לבין תפיסת ההתמודדות והתפקוד תחת לחץ, בתקופת מלחמה מחברים: בית הספר לבריאות ; ד”ר מורן בודס אוניברסיטת תל אביב, הפקולטה למדעי הרפואה והבריאות ע”ש גריי - יונתן לינק מרכז שניידר לרפואת ילדים; ד”ר ניר סמואל, הציבור, הפקולטה למדעי הרפואה והבריאות ע”ש גריי - אוניברסיטת תל אביב רקע: למטפלים רפואיים תפקיד חיוני במענה למצבי חירום ותפקודם בתנאים קיצוניים מושפע באופן משמעותי מהחוסן ומההון , פתח חמאס במתקפת פתע שהובילה למלחמת “חרבות ברזל”. בלחימה, מתמודדים 07.10.2023- הפסיכולוגי שלהם. ב מטפלים רפואיים עם הצורך לטפל ולקבל החלטות בתנאי לחץ אישיים ומקצועיים. הבנת המשפיעים על תפיסת התפקוד, משמעותית להתמודדות עתידית של מטפלים וכוחות הצלה. שאלת המחקר: האם יש קשר בין רמת החוסן של מטפלים רפואיים לבין תפיסת התפקוד תחת לחץ ומהם המשפיעים המשמעותיים על תפיסת התפקוד העצמית של מטפלים אלו בתנאי לחץ? מטרות/שאלת המחקר: מטרת המחקר הוגדרה בתור - לבחון את הקשר בין חוסן נפשי לתפיסת תפקוד עצמי ואת השפעתם של גורמים אלו על תפיסת התפקוד, בקרב אנשי רפואה ישראלים במהלך מלחמת “חרבות ברזל”. שיטת המחקר: מחקר תצפית-חתך, נערך בקרב מטפלים רפואיים (רופאים, אחיות, פרמדיקים וחובשים) שפעלו בבתי חולים ובמתארי טרום בית חולים, בישראל. משתתפים שנכללו היו בעלי הסמכה רפואית רשמית ועסקו בפועל במתן טיפול רפואי במהלך בבתי חולים, מוקדי חירום QR מלחמת “חרבות ברזל”. הנתונים נאספו באמצעות שאלון מקוון, שהופץ באמצעות קודי ופורומים מקצועיים. השאלון העריך את תפיסת התפקוד של המטפלים, חוסן נפשי, הון פסיכולוגי ורמות חשיפה, תוך שימוש בכלים מאומתים. ההשתתפות הייתה אנונימית וללא תגמול. תוצאות: ). המדגם כלל 68–18 , טווח 11.6= שנים (ס.ת 37.4 מטפלים רפואיים. גיל המשתתפים הממוצע היה 204 במחקר השתתפו ), בעלי התמחויות ורמות ניסיון מגוונות. הממצאים העיקריים הראו כי החוסן הנפשי 26%( ) וצבאיים 74%( מטפלים אזרחיים ) היו מנבאים משמעותיים של תפיסת תפקוד עצמי, בעוד שהניסיון r=0.387, p<0.001( ) וההון הפסיכולוגי r=0.485, p<0.001( וחשיפות עבר, לא נמצאו כבעלי השפעה מובהקים. נמצא כי למטפלים בעלי גישה המתמקדת בתקווה, צמיחה והתמדה הייתה תפיסת תפקוד עצמי גבוהה יותר ולגורמים אלו הייתה השפעה בעלת מובהקות סטטיסטית. פרמדיקים וחובשים ). בנוסף, נמצא P<0.001 ,62.6±9.8( ) לעומת אחיות ורופאים/כירורגים 68.5±10.3( דיווחו על תפיסת תפקוד עצמי גבוהה יותר ), שמעיד על תפקידה בהתמודדות אדפטיבית. β=0.142, p=0.022( כי לרוחניות תרומה לתפיסת התפקוד העצמי מסקנות והמלצות: החוסן הנפשי וההון הפסיכולוגי משפיעים באופן מובהק על תפיסת התפקוד העצמי של אנשי צוות רפואי בעיתות משבר, יותר מאשר משתנים מסורתיים כגון ניסיון עבר ורמות חשיפה. מומלץ לשלב תוכניות לפיתוח חוסן במסגרת ההכנה למצבי חירום בקרב מטפלים רפואיים. חיזוק המשאבים הפסיכולוגיים הוא קריטי עבור אנשי רפואה, לא רק במצבי לחימה, אלא גם באסונות טבע, תאונות תעשייתיות ומגיפות. מחקרים עתידיים עשויים לבחון את ההתערבויות לשיפור החוסן ולהעריך את השפעתן על קבלת החלטות בתנאי לחץ.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=