ספר תקצירים - הכינוס השנתי ה 30 של החברה הישראלית לאיכות ברפואה

מלחמת חרבות ברזל לעומת מגפת הקורונה: ניתוח השוואתי של הגורמים הקשורים בתפקוד ואיכות הטיפול בקרב אחיות טיפול נמרץ מחברים: מרכז רפואי רבין, בילינסון, הנהלת האחיות, מערך לאיכות ובטיחות המטופל, נטלי לנצמן מרכז רפואי רבין, בילינסון אירית וייסבורד, מנהלת האחיות בחטיבה לטיפולים נמרצים, רקע: אחרי שלוש שנות התמודדות עם מגפת הקורונה, נאלצה מערכת הבריאות להתמודד עם מצב חירום נוסף – מלחמת הותקפה מדינת ישראל במתקפת טרור הגדולה בתולדות המדינה שהובילה למלחמת חרבות 07.10.2024- חרבות ברזל. ב פצועים קשה טופלו ביחידות לטיפולי נמרץ. לא נמצאו 100 פצועים טופלו בבית החולים שלנו, כאשר מעל 1038 . ברזל מחקרים שעורכים השוואה לגבי הגורמים הקשורים בהתמודדות עם שני המצבים הקיצוניים. שאלת המחקר: האם קיים הבדל במשתני המחקר בין תקופת המלחמה לתקופת המגפה. מטרות/שאלת המחקר: לבחון תרומתם של משתני רקע, מאפיינים אישיים ומאפייני העבודה כמנבאים של תפקוד ואיכות הטיפול בקרב אחיות ביחידות טיפול נמרץ בבי”ח כללי במלחמת חרבות ברזל בהשוואה לאותם קשרים שעלו במחקר זהה במגפת הקורונה. שיטת המחקר: . הנתונים נאספו באמצעות שאלון שבחן את 2024 אחיות ביחידות טיפול נמרץ בבילינסון בקיץ 100 סקר חתך בו השתתפו אותם המשתנים כפי שנבדקו במחקר בתקופת המגפה: מאפייני רקע, אי-וודאות, חוסן נפשי, שחיקה, תפקוד וסימפטומים גופניים. תוצאות: מהם טיפלו 78% . במשרה מלאה 96% ; יהודים 66% ; ילידי ישראל 67% ; נשים 65% נבדקים, מהם 100 במחקר השתתפו במלחמה 6% ); רק 1-5 , בסולם 4-5( במחקר קורונה) דיווחו על רמות לחץ גבוהות מאוד 39.4% (לעומת 35% . בפצועים במגפת קורונה 54% לעומת 66% ; ) להעניק טיפול איכותי 4-5( בקורונה דיווחו שהתקשו או התקשו מאוד 23.3% לעומת ). בתקופת המלחמה, רמת חוסן הייתה נמוכה יותר 1-5 , בסולם 4-5( דרגו את רמת התפקוד שלהם כטוב מאוד עד מצוין .1-5 , בסולם בין M=3.32 מול = M 2.03( , חומרת סימפטומים פיזיים נמוכה יותר 1-5 , בסולם M=3.68 ) מול M=2.65) מסקנות והמלצות: לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין תקופת המלחמה לבין תקופת המגפה במשתנים הבאים: שחיקה הייתה גבוהה, איוודאות בינונית עד גבוהה ורמת תקווה גבוהה. ניתוחי רגרסיה הבליטו הבדלים בתרומת המשתנים להסבר של תפקוד במצבי חירום. במלחמה, התפקוד הוסבר על ידי שחיקה, אי-וודאות וחוסן, לעומת תקופת המגפה – על ידי שחיקה, אי וודאות ותקווה. כלומר, חוסן אישי היה משמעותי בתקופת המלחמה כאשר התקווה מילאה גורם מגן בתקופת המגפה. נמצאו הבדלים מובהקים בעומס הסימפטומים והשחיקה, כאשר בקורונה הממוצע היה גבוה יותר מאשר במלחמה. בעקבות ממצאי המחקר החלה הטמעת מדיניות לתמיכה וליווי אחים/ות במצבי אסון מתמשכים וזאת במטרה לשפר איכות חיים ורווחה בעבודה ולהבטיח תפוקות ואיכות הטיפול טובים יותר.

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=