בריאות הנפש במלחמה – דפוסי פנייה לטיפול וקבלתו , מכון ברוקדייל; סיגל סילדיק אלון, שירותי בריאות כללית; פרופ' דנה צור ביתן, אוניברסיטת חיפה ושירותי הדר סמואל בריאות כללית; ינאי גורליק, מכון ברוקדייל; ד"ר ירדן לוינסקי, שירותי בריאות כללית; רעות אוחנה, שירותי בריאות כללית, שירותי בריאות כלליתפרופ' רן בליצר - רקע: המלחמה המתמשכת הגדילה מאוד את שיעור הסובלים מתסמיני מצוקה נפשית. עם זאת, לא ידוע באיזו מידה מובילים תסמינים אלו לפנייה לטיפול ומהן הסיבות לאי-פנייה לטיפול. מטרות/שאלת המחקר: . לעקוב אחר דפוסי צורך בטיפול נפשי ופנייה לקבלתו לאורך זמן. 1 . לאפיין את המדווחים על צורך בטיפול, על פנייה לקבלת טיפול ועל טיפול בפועל. 2 . לבחון הבדלים בדפוסי פנייה וקבלת טיפול בין קבוצות שונות. 3 שיטת המחקר: : בינואר, במאי ובאוקטובר. בסקר נכללו 2024 ) בשלושה סבבים בשנת n=2,686( סקר מקוון שנערך בקרב מדגם מייצג ). פגיעה בתפקוד יום-יומי GAD7( ), וחרדה PHQ9( ), דיכאון PCL5( שאלונים מתוקפים לזיהוי תסמיני פוסט-טראומה הוערכה באוקטובר בלבד. כן נשאלו שאלות על חשיפה לאירועי המלחמה, על תחושת צורך בטיפול ועל דפוסי WSAS(( פנייה לקבלתו. תוצאות: מהמשיבים דיווחו שקיבלו מענה טיפולי כלשהו בשנה הראשונה למלחמה. 26% בסך-הכול ) בקרב מי שחצו סף-קליני לדיכאון, חרדה או פוסט-טראומה. 44%( שיעור זה היה גבוה יותר ) ובפרט בקרב משיבים שחצו סף-קליני כלשהו (מ- 18%- ל 14%- בין ינואר לאוקטובר חלה עלייה בשיעור מקבלי הטיפול (מ ). בה-בעת, נמצאה ירידה בשיעור המדווחים על צורך בטיפול שלא קיבל מענה בשל אי-פנייה או בשל המתנה 34%- ל 23% בקרב חוצי-הסף). 30%- ל 35%- ומ 15%- ל 18%- לטיפול (מ נמצא קשר חיובי בין חומרת התסמינים לשיעור המדווחים על צורך בטיפול והפונים לטיפול בפועל. בקרב בעלי התסמינים פנו לקבלת טיפול אך טרם נענו. 7%- דיווחו כי חשו צורך אך לא פנו לטיפול ו 31% , קיבלו טיפול 40%- החמורים כ ממי שחשו צורך בטיפול ולא פנו לקבלתו ציינו כסיבה העיקרית לאי-פנייה בעיות של נגישות לטיפול: זמני המתנה, 44% מרחק או מחיר (על אף האפשרות לפנות לקופות החולים לקבלת טיפול ללא תשלום). ציינו שלא היו מעוניינים בעזרה במסגרת מערכת הבריאות, או שקיבלו מענה מחוץ למערכת. 35% מסקנות והמלצות: לצד עלייה בשיעור מקבלי הטיפול, נמצא שיעור ניכר של תחושת צורך ללא פנייה לטיפול, בעיקר בקרב בעלי תסמינים חמורים. ייתכן שאוכלוסייה זו מתקשה לפנות לטיפול ויש לפעול לפנייה יזומה אליה. לנוכח חסמי הנגישות והעדפות הציבור, יש להשקיע משאבים בהרחבת היקף וסוגי המענים בשירות הציבורי ובהכוונה מיטבית אליהם, בפרט עבור אלו שאינם פונים למסגרות הקיימות.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=