קיצור זמני ההמתנה במלר"ד לקראת אשפוז במערך הקרדיאלי – תהליך ממוקד לשיפור רצף הטיפול , גרגורי, וקסלר, מפקח קליני טיפולים נמרצים; סוהיל כיאל, אח אחראי טיפול נמרץ לב; ליליאנה שאייביץ המרכז הרפואי כרמל ד"ר בשיר כרכבי, מנהל יחידת אשפוז קרדיולוגי - רקע: זמני המתנה ממושכים במלר"ד לקראת אשפוז מהווים אתגר מרכזי בבתי חולים רבים, ומשפיעים לרעה הן על איכות ובטיחות הטיפול והן על חוויית המטופל. העומס המצטבר במלר"ד פוגע בזמינות משאבים לטיפול בחולים חדשים, עלול להוביל לדחייה בביצוע בדיקות או התחלת טיפול, ולעיתים אף לתחלואה מיותרת. במטופלים עם בעיות קרדיאליות – המהווים אוכלוסייה רגישה ומורכבת – הרציפות הטיפולית והמעבר המהיר למחלקה המתאימה הם קריטיים. הגדרת הבעיה: שעות. 2:03 בבחינת זמני ההמתנה מההחלטה לאשפוז במערך הקרדיולוגי ועד האשפוז בפועל נמצא שמשך הזמן עומד על מדדים ויעדים: לקצר את משך הזמן מרגע קבלת החלטת האשפוז במיון ועד לקליטת המטופל בפועל באחת ממחלקות המערך הקרדיאלי (טיפול נמרץ לב ומחלקת קרדיולוגיה), תוך שיפור התיאום בין הצוותים השונים, זיהוי נקודות תורפה בתהליך .10%- הקליטה, ויישום פתרונות פשוטים וישימים בשטח. היעד שנקבע לשיפור מדד זה עומד על ירידה בזמנים ב תיאור מצב קיים וחקר גורמים לבעיה: בשלב הראשון בוצע מיפוי שיטתי של זמני ההמתנה במיון עבור כלל המחלקות הקרדיולוגיות (טיפול נמרץ לב ומחלקת קרדיולוגיה), תוך חלוקה לפי משמרות ולפי מחלקות. מטרה זו נועדה להבחין בין תבניות עומס שונות לאורך שעות היום, לזהות צווארי בקבוק, ולהבין אילו מחלקות דורשות טיפול ממוקד. תכנית התערבות: . עלאת מודעות בקרב צוותי המערך הקרדיולוגי – כולל שיתוף בנתונים, הדגשת ההשלכות הקליניות והתפעוליות של 1 עיכוב בשחרור, והגברת תחושת האחריות על המשך הטיפול במלר"ד. . קדימות לבדיקות מעבדה הקשורות לשחרור – בדיקות שנשלחו בבוקר עבור מטופלים המתוכננים לשחרור סומנו 2 כ"דחופות" כדי לאפשר קבלת תוצאות בשעות הבוקר המוקדמות. . היערכות מוקדמת לשחרור ערב קודם – ביצוע בדיקות דרושות מראש, סגירת תהליכי תיעוד רפואי וסיעודי, תיאום עם 3 משפחות וסידור מערך תרופות לשחרור. תוצאות: ) מרגע ההחלטה על האשפוז 25%- דקות (כ 30־ שעות – שיפור של כ 1:34־ לאחר יישום המהלכים חלה ירידה משמעותית ל במלר"ד ועד האשפוז בפועל במערך הקרדיולוגי. דיון: השיפור נבע לא רק מהמהלכים הפרקטיים, אלא מהשיח שיצרנו סביב הנתונים – שינוי בתפיסה שראה בשחרור מיטות חלק בלתי נפרד מתהליך הטיפול הכולל. הפתרונות שהוצגו אינם דורשים משאבים נוספים, אלא תיאום, תכנון מוקדם ותחושת שותפות בין מחלקות המערך. מסקנות והמלצות: באמצעות שילוב של ניתוח נתונים, שיח צוותי ממוקד ופעולות ישימות לשיפור זרימת המטופלים, ניתן להשיג שיפור ניכר וברות קיימא בזמני ההמתנה. המודל שגובש במערך הקרדיאלי עשוי לשמש תשתית לתהליכי שיפור דומים במערכים אחרים בבית החולים.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=