ספר תקצירים - הכינוס השנתי ה 30 של החברה הישראלית לאיכות ברפואה

אתגרים ודרכי התמודדות של צוותים רפואיים בטיפול ביילוד הנוטה למות: מחקר איכותני , מרכז רפואי קפלן ; סופיה דומבה-דורון, מרכז רפואי מעייני הישועה; שירי לביא, היחידה לחינוך, מכללת ד"ר יעל לביא הגליל המערבי, בית הספר הדני לחינוך, אוניברסיטת אארוס; מאיה זימט, מרכז רפואי מעייני הישועה; יעל אליהו, מרכז רפואי מעייני הישועה; כלנית הרשקוביץ שפורן, מרכז רפואי קפלן רקע: הטיפול ביילוד הנוטה למות מציב אתגרים ייחודיים בפני הצוות הרפואי. תחום הטיפול התומך (פליאטיבי) ביילודים מתפתח במהירות ברחבי העולם. נכון לעכשיו, אין סטנדרט עולמי מוכח מחקרית לטיפול פליאטיבי באוכלוסיית הילודים. בישראל, עד לאחרונה, לא היו הנחיות רשמיות בתחום. נעשו מספר מחקרים הנוגעים לחסמים ולגורמים המיטיבים ליכולת הצוות להעניק טיפול פליאטיבי בילודים. הם התמקדו בצוות סיעודי, בתוך היחידות לטיפול מיוחד בילוד והעלו נקודות כגון תנאים פיזיים, חוסר זמן וחוסר אחידות בטיפול. מטרות/שאלת המחקר: מחקר זה, כחלק ממחקר איכותני מתמשך, נועד לבחון את האתגרים ודרכי ההתמודדות של אנשי צוות רפואי המטפלים ביילודים הנוטים למות, טרם יישום ההנחיות החדשות של האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה. בשלבים הבאים של המחקר תיבחן השפעת ההנחיות על גישות הטיפול. שיטת המחקר: המחקר איכותני, מבוסס על שאלון דיווח עצמי עם עשר שאלות פתוחות המעודדות שיתוף בחוויות, לצד איסוף פרטים בקרב 2025 לפברואר 2024 דמוגרפיים כמו מקצוע רפואי וניסיון. השאלון הופץ בקבוצות ווטסאפ מקצועיות בין אוגוסט אנשי מקצוע החשופים לילודים כולל ניאונטולוגים, אחיות, רופאי נשים, מיילדות, עובדים סוציאליים ורוקחים. ההשתתפות הייתה וולונטרית ואנונימית. תוצאות: אחיות טיפול נמרץ 20%- ניאונטולוגים, ו 10% , מהם רופאי ילדים 38% . בתי חולים 20- אנשי צוות השיבו לשאלון, מכ 61 עובדים במחלקות שבהן קיימות הנחיות פנימיות לטיפול 38% . טיפלו בילוד נוטה למות בשנה האחרונה 80% יילודים. מעל ), סבל התינוק 32%( ) הסבל של ההורים 34%( במצבים אלו. הקשיים העיקריים שעלו כוללים את השיח עם המשפחה ). דרכי התמודדות עיקריות שעלו היו אוורור רגשות בתוך 16%( ) וחוסר הסכמה בתוך הצוות 20%( ), רגשות שליליים 20%( ) וההסכמה בתוך הצוות על הטיפול הניתן 26%( ), הקשר עם ההורים 30%( ), הבטחון שניתן טיפול מקצועי 43%( הצוות .)20%( מסקנות והמלצות: זהו חלק ראשון של מחקר דו- שלבי, אשר מדגים את הקשיים ודרכי ההתמודדות של הצוותים עם הטיפול בילוד הנוטה למות. בניגוד למחקרים קודמים, האתגרים לא כללו היעדר זמן ומיקום פיזי, אלא יותר קשיי התמודדות רגשיים מול המשפחה ומול הצוות. ייתכן שקווים מנחים ומדיניות אחידה, הכוללת הכשרה ייעודית בתחום תקל על התמודדות הצוותים. בשלב השני של מחקר זה נבחן האם הכנסת קווים מנחים של האיגוד משנים את התמודדות הצוותים.

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=