הם פשוט הקשיבו לי... ציבור רחב קאטי פרוב תיאור הבעיה: – תסמונת נדירה STURGE WEBER הצטרפתי לקבוצת התמיכה כדי ללמוד איך לעזור לבתי, שאובחנה עם תסמונת ומורכבת. הגעתי מתוך מחשבה שנעסוק בעיקר בדרכים לסייע לה: בבדיקות, תרופות, התמודדות עם הקושי – כלפיה. לא העליתי בדעתי שגם אני עצמי נמצאת במרכז ההתמודדות, ושיהיו כוחות ואתגרים פנימיים שעליי להכיר. הצעה לטיפול בבעיה: במהלך אחד המפגשים, הופנתה אליי שאלה פשוטה: “מה התחביבים שלך?” השאלה הזו פתחה בי דלת לשיח אחר, אישי. דרך השיתוף במה שאני אוהבת – שירה, נגינה וכתיבה – התחולל שיח על קבלה, יצירה, והשלמה עם המציאות. הבחנתי שדווקא ברגעים של מקום בטוח, הקשבה ופתיחות, ניתן להיווצר תהליך ריפוי: לא רק עבור הילדה שלי, אלא גם עבורי. המפגש הזה הדגיש לי כמה חיוני לטפח לא רק את ההיבט הרפואי, אלא גם את הרווחה הנפשית-הורית – על ידי פיתוח תחומי עניין, יצירה וחיבור לקהילת תמיכה שעוסקת גם בצרכים של ההורה. משאבים נדרשים: קבוצת תמיכה להורים (בליווי איש מקצוע – עובד סוציאלי/פסיכולוג) ■ מסגרת קבוצתית שבה ניתן דגש לשיח פתוח ולהקשבה שאינה שיפוטית ■ זמן ומרחב לביטוי אישי: פעילויות יצירתיות, שיתוף סיפורי חיים, עידוד לחלוק תחביבים ■ אמצעים להערכת מידת ההצלחה: שיפור בתחושת הרווחה הנפשית של ההורים (מדדים סובייקטיביים, דיווח עצמי) ■ יצירת קהילת תמיכה פעילה ומעורבת ■ חיזוק מעגלי התמיכה מסביב למשפחה (למשל, הרחבת מערך החברים, בני המשפחה או אנשי מקצוע שתומכים) ■ קיום שיח משמעותי ועקבי על צרכי ההורה לצד התמקדות בילד/ה ■ שיר של יפעת שמוקדש לאחותה התאומה ז”ל - ביוטיוב
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=