ניווט במצבי משבר: תפקיד מנהלות סיעוד בדרגי ביניים בבניית ושימור חוסן ארגוני , החוג לסיעוד ע"ש שריל PhD החוג לסיעוד ע"ש שריל ספנסר; ענת דרך-זהבי PhD MHA RN ד"ר נדיה גולפנשטיין PhD ; טאטיאנה טליה פליישמן אוניברסיטת חיפה, החוג לסיעוד ע"ש שריל ספנסר - SJD BA ספנסר; דניאל שפרלינג , לשכת האתיקה של האחים והאחיות בישראל, אגף לרפואה כללית, חטיבת הרפואה, משרד הבריאות; מרים MPH RN , לשכת האתיקה של האחים והאחיות בישראל; רונית קיגלי PhD RN , פרופ' אמריטה לסיעוד; נורית וגנר PhD RN הירשפלד , לשכת האתיקה של האחים והאחיות בישראל, מנהל האחיּות, מרחבים – המרכז הרפואי לטיפול במוח ובנפש, MA RN , לשכת האתיקה של האחים והאחיות בישראל; מלי קושא MHA RN החוג לאחיּות, אוניברסיטת תל אביב; מגי פדלון-דרעי PhD MHA , לשכת האתיקה של האחים והאחיות בישראל, החברה הישראלית לאיכות ברפואה; עינב סרולוביץ MPH RN החוג לסיעוד ע"ש שריל ספנסר, אוניברסיטת חיפה, לשכת האתיקה של האחים והאחיות בישראל RN רקע: משברים גלובליים, כגון: מגיפות ומלחמות, מדגישים את הצורך במערכת בריאות גמישה וחסונה. מנהלי אחיּות ממלאים תפקיד מרכזי בתווך שבין הצוותים הקליניים בקו הראשון לבין הגורמים הרגולטוריים. חוויותיהם, דרכי התמודדותם והאתגרים הייחודיים שהם חווים בתקופות משבר נותרו כמעט ללא תיעוד. הבנת תפקידם והתמודדותם עשויה לסייע בשיפור חוסן הצוותים ולחזק את מוכנות מערכת הבריאות. שאלת המחקר: כיצד משברים קודמים, כגון מגפת הקורונה, עזרו בעיצוב גישתן של אחיות מנהלי אחיות בדרגי הביניים להתמודדות עם משברים עתידיים, ובכללם מלחמת חרבות ברזל. מטרות/שאלת המחקר: ) לזהות אסטרטגיות התמודדות בהן משתמשים מנהלי אחיּות ואת השפעתן על חוסנם של האחים והאחיות בקו 1( ) לזהות גורמים מערכתיים המשפיעים על יכולתם לצפות, להתמודד ולהסתגל למצבי משבר. 2( ; הראשון שיטת המחקר: ראיונות חצי-מובנים עם מנהלי אחיּות ממגזרים בריאותיים מגוונים, בין 17 המחקר עוצב בגישה איכותנית תיאורית. נערכו , תוך התמקדות בשלושה שלבים: חיזוי, Duchek . ניתוח הנתונים התבסס על המודל לחוסן ארגוני של 2024 ינואר למאי התמודדות והסתגלות. תוצאות: מנהלי אחיּות תיארו את הקורונה כ"מחנה אימונים" לשיפור יכולות פתרון בעיות, יצירתיות והסתגלות מהירה בזמן אמת למשבר הנוכחי. תוארו אסטרטגיות התמודדות של חיזוי שהסתמכו על נסיון קודם בקורונה, אסטרטגיות אלתור שכללו קבלת החלטות מהירה, ושיתופי פעולה בין-תחומיים. מאמצי ההסתגלות התמקדו בלמידה ארגונית, שיפור תהליכי תיעוד, ופיתוח מסגרות ארוכות טווח להיערכות לשעת חירום. לעומתם, מנהלי אחיּות אחרים הדגישו את הצורך בתכנון מקדים ואפקטיבי יותר, וזאת לאור האתגרים המתמשכים, כגון: פערים בהכשרת צוותים, מחסור במשאבים, מתחים בין-תרבותיים בתוך הצוותים והיעדר תשתיות טיפוליות מתאימות בתחום בריאות הנפש. מסקנות והמלצות: ממצאי המחקר מראים כי למנהלי אחיּות תפקיד מרכזי בשימור יציבות מערכת הבריאות בעת משברים ותרומה לחוסן הצוותים באמצעות התאמת תהליכי העבודה, חיזוק לכידות ורווחת הצוות. בעוד ניסיון משברי קודם שיפר את כישורי פתרון הבעיות והמנהיגותם, מחסור במשאבים, פערים בהיערכות ארוכת טווח לחירום, ואתגרים אתיים, פגעו ביכולתם למקסם את השפעתם. המחקר מדגיש את הצורך בהשקעה אסטרטגית בתשתיות לתכנון וניהול משברים, שיפור תהליכי קבלת החלטות אתיות, והגדלת ההשקעה בתמיכה נפשית לצוותים, כצעדים לחיזוק החוסן הארגוני והלאומי של מערכת הבריאות.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=