ספר תקצירים - הכינוס השנתי ה 30 של החברה הישראלית לאיכות ברפואה

הקשר בין תחום ההתמחות לסיבות מוות בקרב רופאים בישראל כללית, מנהל המחלקה לניהול סיכונים, בטיחות המטופל ואיכות - פרופ' יעקב דרייהר 3 , נחמה גולדברגר 3 , ציונה חקלאי 2 , ד״ר קרן הולצמן 1 אדר שמיר . אוניברסיטת בן גוריון בנגב 1 . שירותי בריאות כללית, מחוז דן פ"ת 2 . אגף המידע, משרד הבריאות 3 רקע: רופאים נבדלים מהאוכלוסייה הכללית בהשכלתם, הכנסתם, מידת הלחץ הנפשי הנלווה לעיסוק בענייני חיים ומוות, חשיפה למחלות מדבקות ועוד. קיים קשר בין אורח חיים לבין תחלואה במחלות כרוניות, המהוות את גורמי התמותה העיקריים בעולם המערבי. במחקרים מרחבי העולם נמצאה תמותה מופחתת ממחלות קרדיווסקולריות, סרטן וסוכרת בקרב רופאים ורופאות. דווחו גם הבדלים בתמותה בין רופאים בתחומי התמחות שונים. מטרות/שאלת המחקר: להשוות את התמותה בקרב רופאים ורופאות בישראל, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית, הן באופן כולל והן ע"פ סיבות מוות נפוצות. נערכה גם השוואה בין רופאים לפי התמחות. שיטת המחקר: .2000-2022 ומעלה, שנפטרו בשנים 45 נתוני המחקר נאספו ממשרד הבריאות ומתעודות הפטירה של רופאים בגילאי . חושבו שיעורי תמותה מתוקננים לגיל ומין ICD-10 סיבות המוות סווגו לפי ההגדרות המקובלות, כפי שהן מסווגות ב באוכלוסיית הרופאים בהשוואה לאוכלוסיה הכללית בישראל, ובחלוקה לפי גיל, מין, התמחויות וסיבות מוות עיקריות. תוצאות: שנות אדם 196,113- ו 308,826( בחלק מתקופת המחקר 45 רופאות שהיו מעל גיל 14,969- רופאים ו 24,580 במחקר נכללו רופאות נפטרו בתקופת המחקר. התמותה מכל הסיבות היתה נמוכה 1,845- רופאים ו 3,440 , במעקב, בהתאמה). מתוכם מזו של האוכלוסיה הכללית, הן עבור גברים והן עבור נשים. יחס השיעורים של שיעורי התמותה המתוקנן לגיל של רופאים CI: 0.63-0.68), 95%( 0.65 , זכרים בהשוואה לכל האוכלוסייה מכל הסיבות, מסרטן וממחלות לב וכלי דם היה, בהתאמה ) מכלל הסיבות, 0.67-0.73( 0.70 , ). יחס השיעורים המקבילים עבור נשים היה, בהתאמה 0.62-0.70( 0.66- ) ו 0.72 (0.68-0.77 ) למחלות לב וכלי דם. שיעורי התמותה של רופאים שאינם מומחים 0.56-0.67( 0.61- ) לתמותה מסרטן, ו 0.78-0.92( 0.85 היו גבוהים משל רופאים מומחים, באופן מובהק עבור סה"כ הפטירות. שיעורי התמותה היו דומים בקרב רופאים בהשוואה בין מקצועות התמחות "פנימיים" לעומת "כירורגיים", גבוהים במקצת ברפואה ראשונית ונמוכים בקרב פסיכיאטרים, אך ההבדלים לא היו מובהקים. כמו כן, לא נמצאו הבדלים מובהקים בין מקצועות עם רמת שחיקה גבוהה לפי סקר משרד הבריאות ומקצועות עם רמת שחיקה נמוכה, ובין מקצועות עם וללא חשיפה תעסוקתית לקרינה. מסקנות והמלצות: בעבודה זו נמצאו שיעורי תמותה מופחתים בקרב רופאים ורופאות בהשוואה לאוכלוסיה הכללית, מכל הסיבות שנבדקו. לא היה הבדל משמעותי בסיכון בין רופאים מתחומי התמחות שונים. נראה כי ניתן להסביר את ממצאי המחקר בעיקר ע"י "אפקט העובד הבריא" ורמת ההשכלה הגבוהה של הרופאים, בייחוד בקרב מומחים, אשר ידועה כקשורה לשיעורי תמותה נמוכים יותר.

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=