ספר תקצירים - הכינוס השנתי ה 30 של החברה הישראלית לאיכות ברפואה

מציאות מדומה בצנתור שלפוחית השתן: השפעתה על כאב וחרדה בטיפול ציטוטוקסי מחברים: , יעל כץ, ניצה שוקרון, פרופ’ עופר גופרית - מרפאה אורלוגית; ד”ר רלי רלון, ד”ר סיגל תקוה-שפרן ורויטל רות גורליק אגף והאחיות - בית החולים הדסה עין כרם זלקר, רקע: צנתור שלפוחית השתן הוא הליך שכיח במרפאות אורולוגיות, המתבצע לעיתים קרובות על ידי אחיות לקראת טיפול ציטוטוקסי או ביולוגי. פעולה זו כרוכה בכאב, פחד מכאב, חרדה ומבוכה עבור המטופל. בעוד שאלחוש מקומי וטיפול פומי הם גישות מקובלות להפחתת כאב, מעט ידוע על יעילותן של שיטות נלוות, ובפרט שימוש בטכנולוגיית מציאות מדומה ), להקלה על מצוקה זו. VR( מטרות/שאלת המחקר: מחקר זה נועד להעריך את יעילותה של טכנולוגיית מציאות מדומה בהפחתת כאב, פחד מכאב, חרדה ובהגברת שיתוף הפעולה במהלך צנתור שלפוחית השתן. שיטת המחקר: מול קבוצת ביקורת. המשתתפים VR ) שכלל קבוצת התערבות שקיבלה טיפול באמצעות RCT זהו מחקר אקראי מבוקר ( חתמו על טופס הסכמה מדעת, והמחקר אושר על ידי ועדת הלסינקי המוסדית. נתונים נאספו באמצעות שאלונים למטופלים, שכללו מדדים דמוגרפיים, קליניים, עוצמת כאב, אי נעימות הכאב, פחד מכאב, חרדה. בקבוצת ההתערבות נמדדו גם הנאה, נוכחות וניתוק מהסביבה. בנוסף, האחיות שביצעו את הצנתור מילאו שאלון שכלל הערכה התנהגותית של כאב וחרדה, ומידת שיתוף הפעולה של המטופל. תוצאות: )74%( , רובם גברים 69.48 בקבוצת הביקורת), בגיל ממוצע 25 , בקבוצת ההתערבות 25( מטופלים 50 במחקר השתתפו ,)SD=3.13( 2.96 ) והפחד מכאב היה SD=2.43( 3.5 ). בקבוצת ההתערבות, עוצמת הכאב הממוצעת הייתה 94%( ויהודים ) בהתאמה בקבוצת הביקורת, ללא הבדלים מובהקים סטטיסטית במדדים אלו. SD=2.61( 2.56- ) ו SD=2.36( 2.6 לעומת בקבוצת 9.2/10 לעומת 8.37/10 עם זאת, בדיווחי האחיות נצפה יתרון לקבוצת ההתערבות במידת החרדה (ציון ממוצע הביקורת) ובמידת שיתוף הפעולה. נשים דיווחו באופן מובהק על עוצמות כאב נמוכות יותר מגברים. בניתוח רגרסיה β = -0.567,( בקבוצת ההתערבות, ככל שהפחד מכאב היה גדול יותר, נרשמה ירידה מובהקת יותר ברמת הכאב המדווחת . מדדי הנאה ונוכחות ממציאות מדומה בקבוצת ההתערבות נעו בין VR ), דבר המרמז על פוטנציאל ממתן של ה- p <.001 .)0-10 (בסולם 5.04-5.42 מסקנות והמלצות: רמות הכאב והחרדה הכלליות במהלך צנתור השלפוחית היו נמוכות יחסית במדדי הדיווח העצמי. אף שיעילותה של מציאות מדומה לא אוששה באופן מובהק במדדי כאב וחרדה ישירים באוכלוסייה זו, ייתכן שהטכנולוגיה ממתנת את הקשר בין פחד מכאב לרמת הכאב המדווחת. יתרה מכך, דיווחי האחיות הצביעו על יתרון בולט לקבוצת ההתערבות בהיבטי חרדה ושיתוף פעולה. יש חשיבות להמשך הערכה של תרומתה של טכנולוגיית מציאות מדומה בהליכי טיפול שונים, הן ברמת המטופלים והן ברמת הצוות, לצד אמצעי הטיפול השגרתיים.

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=