הערכת צריכת מזון בקרב מטופלים מאושפזים - השוואה בין דיווח אחיות למדידה ישירה , דיאטנית קלינית; בר עמראני, דיאטנית קלינית; תמר קורן- חכים; דיאטנית קלינית;סיגל פרישמן מרכז רפואי רבין ליטל אלבנאי, דיאטנית קלינית - רקע: הערכת צריכת מזון בקרב חולים מאושפזים היא כלי מרכזי לזיהוי סיכון לתת- תזונה ולמעקב תזונתי במהלך האשפוז. בבתי החולים, האומדן מתבצע ברוב במקרים ע"י הצוות הסיעודי בשיטה ויזואלית, המהווה אמצעי נוח אך בעל מגבלות דיוק משמעותיות. מטרות/שאלת המחקר: להשוות בין הערכת הצוות הסיעודי לצריכת המזון לבין מדידה אובייקטיבית באמצעות שקילה בפועל, ולהעריך את הפערים בדיווח והמשמעות הקלורית של הפערים. שיטת המחקר: ארוחות 300- מחקר תצפיתי פרוספקטיבי בוצע בשתי מחלקות פנימיות בבית החולים בילינסון. נאספו נתונים מ צהריים. הצריכה בפועל נמדדה באמצעות שקילה לפני ואחרי הארוחה, בעוד הצוות הסיעודי דיווח על צריכת המזון לפי הערכה ויזואלית בקטגוריות סטנדרטיות. תוצאות: 58.7%- עבור מנת החלבון ו 57.2% , עבור מנת הפחמימה 53.3% הצריכה התזונתית הממוצעת בארוחת הצהריים הייתה מהמקרים נמצא פער בין הדיווח 33%- מהמקרים לא נרשם כלל דיווח סיעודי על צריכת המזון. ב 41%- עבור מנת הירק. ב מהמקרים הדיווח הסיעודי תאם את 26%- לצריכה שנמדדה בפועל, שכלל הן הערכות יתר והן הערכות חסר. רק ב ), כאשר הדיווחים p<0.0001( הצריכה בפועל. במנות במרקם טחון נרשמה צריכה קלורית וחלבונית נמוכה במיוחד מהקלוריות שהוגשו. מנת 57%- הסיעודיים לגביהן היו מדויקים יחסית. הצריכה הקלורית הממוצעת בפועל עמדה על כ השניצל הייתה הפריט שנצרך בשיעור הגבוה ביותר ונאכלה כמעט במלואה ברוב המקרים. מסקנות והמלצות: קיימים פערים משמעותיים וחוסר עקביות בין הדיווחים הסיעודיים לצריכה בפועל של מטופלים מאושפזים, לצד שיעור גבוה של מקרים ללא תיעוד כלל. נדרשת הטמעת כלים סטנדרטיים ואמינים יותר להערכת צריכת מזון, פיתוח שגרות בקרה והכשרת הצוות הסיעודי להערכת מזון מדויקת. שילוב טכנולוגיות תומכות עשוי לשפר את הדיוק ולתרום לזיהוי מוקדם של תת-צריכה במהלך אשפוז.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=