חיזוי סרטן ריאה באמצעות מודל למידת מכונה ובדיקות מעבדה 7 , דקל שלומי 6 , אסף חוגי 5 , נוגה יוסף 5 , שירי קושניר 4 , טדי לזבניק 3 , מתנאל לוי 2 , נאור מתניה 1 ליהי שורץ . המחלקה להתמחות ברפואת המשפחה, שירותי בריאות כללית 1 . המחלקה למדעי המחשב, אוניברסיטת בר-אילן 2 . בי״ס לרפואת ע״ש אדלסון, אוניברסיטת אריאל 3 . המחלקה למתמטיקה, אוניברסיטת אריאל 4 . רשות המחקר, שירותי בריאות כללית מחוז דן-פ״ת 5 . המחלקה למדעי המחשב, אוניברסיטת אריאל 6 ביה״ס לרפואה ע״ש אדלסון, אוניברסיטת אריאל, מרפאת ריאות מחוז דן-פ״ת, שירותי בריאות כללית 7 רקע: חיזוי ממאירות מותאם אישית הינה מטרה עליונה בגילוי מוקדם. הקריטריונים המרכזיים לפיהם מבוצעת סקירה שנתית בקרינה נמוכה הם גיל והיסטוריית עישון. כיום אין המלצות מבוססות לבדיקות סקר CT לאיתור סרטן הריאה באמצעות Machine באוכלוסיות אחרות כגון בלא מעשנים אך קיימים מחשבונים שונים עם רמת דיוק בינונית. למידת מכונה ( ) עשויה להיות אופציה מבטיחה לחיזוי דפוסים מורכבים לצורך ניבוי סרטן ריאה בקרב אוכלוסיות שונות תוך Learning שימוש במדדים שונים מתוך התיק הרפואי והתאמת הסיכון האישי. שאלת המחקר: האם שימוש במודלים של בינה מלאכותית המבוססים על בדיקות מעבדה שגרתיות עשוי לאפשר ריבוד של מטופלים לפי רמת הסיכון האישית לפתח סרטן ריאה?. מטרות/שאלת המחקר: בניית מודל קבלת החלטות מבוסס למידת מכונה המשתמש במשתנים של בדיקות מעבדה בקרב מטופלים עם וללא סרטן ריאה כדי להעריך את הסיכון לממאירות בהתאם לפאנל בדיקות אישיות. שיטת המחקר: מודל למידת מכונה לחיזוי עתידי של סרטן ריאה המבוסס על בדיקות מעבדה שגרתיות ומאפיינים סוציודמוגרפיים (גיל ומגדר) אשר משווה בין קבוצת חולים בסרטן ריאה לקבוצת ביקורת. תוצאות: בדיקות מעבדה אשר נמצאו בבדיקת מקדימות על ידי המודל התורמים העיקריים 22 מלבד גיל ומגדר, המודל התבסס על ) של המודל לניבוי תחלואה עתידית בסרטן ריאה הייתה Accuracy לניבוי. עבור כלל אוכלוסיית המחקר, רמת הדיוק ( . רמת 67.2% ) של PPV וערך מנבא חיובי ( 63% ) של Sensitivity , רגישות ( 78.7% - )AUC , שטח מתחת לעקומה ( 71.2% בהתאמה) ובלא מעשנים לעומת חשיפה 70.8% לעומת 71.8%( דיוק גבוהה יותר נצפתה דווקא בקרב נשים לעומת גברים ) ולאחריו התפלגות גודל תאי הדם 13.6%( בהתאמה). הגורם המנבא המוביל היה גיל 70.1% לעומת 73.6%( לעישון ), ורמת MCH) (3.3%( ), כמות ההמוגלובין בכדוריות הדם האדומות 3.6%( ), מגדר 5%( ), קראטינין RDW) (5.1%( האדומים ). מרבית בדיקות המעבדה תרמו במודל מורכב של חיזוי אישי באופן שונה בין אדם לאדם 3%- אוראה בדם (מעט מתחת ל RDW, MCH (מעלות או מורידות את הסיכון) בהתאם לקשרים המיוחדים בין כלל הבדיקות. לעומת זאת, מספר בדיקות ( , המטוקריט, אוריאה וסידן) תרמו למודל הניבוי באופן מעט יותר דיכוטומי. PT מסקנות והמלצות: ניתן להשתמש במודל למידת המכונה לעיל, המבוסס על בדיקות מעבדה לניבוי סרטן ריאה, במידת הצלחה סבירה. יש צורך בביצוע מחקרים נוספים באוכלוסיות שונות וכן ב מחקרי מדע בסיסי על מנת לבנות מודל המבוסס על מדדים שונים הכוללים תוצאות בדיקות מעבדה לניבוי ממאירות ריאה.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=