פערים סוציו-אקונומיים בקבלת טיפולים אונקולוגים בישראל 1 , איילת גרינבאום אריזון 1 , שקד אייזמן 2 , ורועי אסף 2 , מנהלת האגף לתכנון מדיניות, איטי זיכרמן 1 ד"ר חגי שרודר . משרד הבריאות 1 . הרשות לפיתוח כלכלי חברתי של החברה החרדית במשרד ראש הממשלה 2 רקע: מהאוכלוסייה בישראל, לנוכח הגידול הדמוגרפי שיעורם היחסי 13.9% נפש ומהווה 1,390,000- החברה החרדית המונה כ . עד כה לא נבחנו לעומק פערי הבריאות של החברה, שכן במדדים כמו תוחלת חיים 2030 בשנת 16%- צפוי לגדול ל לא נצפו פערים. משבר הקורונה חשף כיצד הבדלים תרבותיים משפיעים על בריאותם של פרטים וקהילות ובכלל זה גם על החברה החרדית והדגישו את הצורך להקמת התכנית האסטרטגית הראשונה לצמצום פערים ולמניעת תחלואה בחברה החרדית. במחקר שבוצע זוהו שמונה תחומים הדורשים התערבות: מיעוט פעילות-גופנית, חוסר נגישות למזון בריא וכן שיעורי סכרת גבוהים והשמנה בקרב סוכרתיים, היענות נמוכה לבדיקות סקר לגילוי סרטן, כיסוי חיסונים נמוך, צריכה מועטה של שירותי בריאות-הנפש, היפגעות ילדים, עששת בקרב ילדים ועישון בקרב גברים. שאלת מחקר: האם תכנית ההתערבות המותאמת תרבותית תוכל לצמצם פערי בריאות בחברה החרדית? מטרות/שאלת המחקר: צמצום פערי בריאות בחברה החרדית באמצעות יישום תכנית בריאות ייעודית לחברה החרדית בעלת כשירות תרבותית. שיטת המחקר: בשיתוף פעולה בינמשרדי של בריאות ושל הרשות לפיתוח כלכלי חברתי של המגזר החרדי במשרד רוה"מ, נכתבו תכניות בריאות מקצועיות לטיפול בפערים הספציפיים, המותאמות לשפה ולאורח החיים של החברה החרדית, יחד עם מנהיגי הקהילה ובמעטפת של הסברה ייעודית. בנוסף, נעשה שימוש באסטרטגיות של יישוג כדי להנגיש את השירותים קרוב לבית גם בקרב קהילות סגורות. התכניות כוללות - הפעלת טיפת חלב ניידת ראשונה בבית שמש מתנ"סים בשכונות חרדיות, תגבור תחנות טיפות 19- (בשיתוף עם מחוז ירושלים), הפעלת תכניות קידום בריאות ב החלב בשכונות החרדיות בתזונאיות לצמצום אנמיה ובשינניות להורדת שיעור העששת באמצעות מריחת לקה פלואוריד. תוצאות: אלף משתתפים. הנתונים הראשוניים מצביעים 170 ) ועד כה השתתפו מעל 2024( יישום התכנית החל אחרי חגי תשרי על היענות ושביעות רצון גבוהה, המעידות על שיפור במודעות ובצריכת שירותי קידום בריאות ורפואה מונעת, ובכלל זה עלייה בשיעורי ההתחסנות וברישום לבדיקות סקר, שינויים בהרגלי התזונה ופע"ג ועוד. התכניות מלוות במחקר ובבחינה מקצועית לאמידת השפעתן ארוכת הטווח על המשתתפים ועל סביבתם. מסקנות והמלצות: כשירות תרבותית בבריאות הציבור אינה מותרות אלא הכרח. היא מהווה גורם מכריע בין הצלחה לכישלון של התערבויות בריאותיות. איתור פערים ובניית תכניות ייעודיות להתערבות מהוות מנוף למתן טיפול איכותי וצמצום אי השוויון בחברה.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=