חיזוי סרטן ריאה באמצעות מודל למידת מכונה ובדיקות מעבדה ,6 , אסף חוגי 5 , נוגה יוסף 5 , שירי קושניר 4 , טדי לזבניק 3 , מתנאל לוי 2 , נאור מתניה 1 , מתמחה ברפואת המשפחהד"ר ליהי שורץ 7 דקל שלומי . המחלקה להתמחות ברפואת המשפחה, מחוז דן פתח תקווה, שירותי בריאות כללית 1 . המחלקה למדעי המחשב, אוניברסיטת בר-אילן 2 . בי״ס לרפואה ע״ש אדלסון, אוניברסיטת אריאל 3 . המחלקה למתמטיקה, אוניברסיטת אריאל 4 . רשות המחקר, שירותי בריאות כללית מחוז דן-פ״ת 5 . המחלקה למדעי המחשב, אוניברסיטת אריאל 6 . ביה״ס לרפואה ע״ש אדלסון, אוניברסיטת אריאל, מרפאת ריאות מחוז דן-פ״ת, שירותי בריאות כללית 7 רקע: חיזוי ממאירות מותאם אישית הינה מטרה עליונה בגילוי מוקדם. הקריטריונים המרכזיים לפיהם מבוצעת סקירה בקרינה נמוכה הם גיל והיסטוריית עישון. כיום אין המלצות מבוססות CT שנתית לאיתור סרטן הריאה באמצעות לבדיקות סקר באוכלוסיות אחרות כגון בלא מעשנים אך קיימים מחשבונים שונים עם רמת דיוק בינונית. למידת מכונה ) עשויה להיות אופציה מבטיחה לחיזוי דפוסים מורכבים לצורך ניבוי סרטן ריאה בקרב אוכלוסיות Machine Learning( שונות תוך שימוש במדדים שונים מתוך התיק הרפואי והתאמת הסיכון האישי. שאלת מחקר: האם שימוש במודלים של בינה מלאכותית המבוססים על בדיקות מעבדה שגרתיות עשוי לאפשר ריבוד של מטופלים לפי רמת הסיכון האישית לפתח סרטן ריאה? מטרות/שאלת המחקר: בניית מודל קבלת החלטות מבוסס למידת מכונה המשתמש במשתנים של בדיקות מעבדה בקרב מטופלים עם וללא סרטן ריאה כדי להעריך את הסיכון לממאירות בהתאם לפאנל בדיקות אישיות. שיטת המחקר: מודל למידת מכונה לחיזוי עתידי של סרטן ריאה המבוסס על בדיקות מעבדה שגרתיות ומאפיינים סוציודמוגרפיים (גיל ומגדר) אשר משווה בין קבוצת חולים בסרטן ריאה לקבוצת ביקורת. תוצאות: בדיקות מעבדה אשר נמצאו בבדיקת מקדימות על ידי המודל התורמים העיקריים 22 מלבד גיל ומגדר, המודל התבסס על ) של המודל לניבוי תחלואה עתידית בסרטן ריאה הייתה Accuracy לניבוי. עבור כלל אוכלוסיית המחקר, רמת הדיוק ( . רמת 67.2% ) של PPV וערך מנבא חיובי ( 63% ) של Sensitivity ), רגישות ( AUC) - 78.7% , שטח מתחת לעקומה 71.2% בהתאמה) ובלא מעשנים לעומת חשיפה 70.8% לעומת 71.8%( דיוק גבוהה יותר נצפתה דווקא בקרב נשים לעומת גברים ) ולאחריו התפלגות גודל תאי הדם 13.6%( בהתאמה). הגורם המנבא המוביל היה גיל 70.1% לעומת 73.6%( לעישון ), ורמת MCH) (3.3%( ), כמות ההמוגלובין בכדוריות הדם האדומות 3.6%( ), מגדר 5%( ), קראטינין RDW) (5.1%( האדומים ). מרבית בדיקות המעבדה תרמו במודל מורכב של חיזוי אישי באופן שונה בין אדם 3%- אוראה בדם (מעט מתחת ל לאדם (מעלות או מורידות את הסיכון) בהתאם לקשרים המיוחדים בין כלל הבדיקות. לעומת זאת, מספר בדיקות , המטוקריט, אוריאה וסידן) תרמו למודל הניבוי באופן מעט יותר דיכוטומי. RDW, MCH PT(
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=