היתכנות עומס תרופתי סדטיבי ואנטיכולינרגי כגורם מנבא לדליריום בקרב קשישים מאושפזים , מנהלת רוקחות, מרכז רפואי בני ציון; פרופ' אנה זיסברג, המחלקה לסיעוד ע"ש שריל ספנסר, מגר' הדס שחף אוניברסיטת חיפה ראש המרכז לחקר ההזדקנות; יוליאנה סמיצ'נקו, דוקטורנטית, המחלקה לסיעוד, אוניברסיטת חיפה; ד"ר רון אוליבן, רופא בכיר ומנהל יחידה גריאטרית, בני ציון; מגר' רמי קליין סגן מנהל רוקחות בני ציון; ד"ר רבאב עואד, מנהלת מערך שירותי הרוקחות ברשת בתי אבות בן יהודה רקע: דליריום שכיח בקרב מאושפזים מבוגרים, ומקושר לעלייה בתחלואה, בתמותה ובהארכת משך האשפוז. אף על פי שכיחותו, דליריום אינו מזוהה במרבית המקרים בזמן אמת. תרופות בעלות השפעה סדטיבית ואנטיכולינרגית זוהו כגורמי ), אך ההשפעה המצטברת של עומס polypharmacy סיכון פוטנציאליים, בעיקר בקרב מטופלים עם ריבוי תרופות ( תרופתי מסוג זה טרם הובהרה באופן חד-משמעי. מטרות / שאלת המחקר: להעריך האם עומס תרופתי סדטיבי, עומס אנטיכולינרגי וריבוי תרופות בעת הקבלה לאשפוז מנבאים סיכון מוגבר לדליריום. שיטת המחקר: ומעלה בשלוש מחלקות פנימיות. הנבדקים סווגו לשתי קבוצות עם 65 מאושפזים בני 260 בוצע ניתוח רטרוספקטיבי של Drug Burden Index (DBI). עומס תרופתי חושב באמצעות מדד ה- MOTYB ו- RADAR וללא דליריום על פי כלי הניבוי ), מדד NEWS עבור תרופות בעלות השפעה סדטיבית ואנטיכולינרגית. נכללו משתני רקע נוספים: גיל, מין, חומרת מחלה ( ). הנתונים נותחו באמצעות רגרסיה Norton ) ומצב תפקודי ( polypharmacy ≥5( ), ריבוי תרופות Charlson’s תחלואה ( -לצורך בחינת תרומת המשתנים Harrell’s C-statistic ) ו- Survival Analysis , ניתוח הישרדות ( ROC regression לוגיסטית, התרופתיים ליכולת הניבוי של המודל. תוצאות: Exp(B)=2.93, 95% CI בניתוח הלוגיסטי נמצא כי עומס סדטיבי בעת הקבלה נמצא כגורם סיכון מובהק לדליריום ( ). עומס אנטיכולינרגי לא נמצא כגורם Exp(B)=3.63, 95% CI [1.34–9.83], p=0.01( [), וכן ריבוי תרופות 1.42–6.05], p<.001 הצביע על תרומה מובהקת אך בינונית של התרופות לניבוי דליריום ROC regression סיכון מובהק לדליריום. ניתוח ה- לא הראו תוספת תרומה של Harrell’s C ), כאשר גיל נמצא כגורם משמעותי יותר. ניתוחי הישרדות ו- HR=1.23, p=0.039( .)Harrell’s C = 0.744( ) מעבר למשתני הרקע Harrell’s C = 0.60; Uno’s C-difference p>0.29( עומס תרופתי מסקנות והמלצות: לתרופות בעלות השפעה סדטיבית ולריבוי תרופות נמצאה תרומה לסיכון לדליריום, אך הן אינן מהוות גורם מרכזי בניבוי לעומת משתני רקע כגון: גיל ותפקוד. עומס תרופתי עשוי לשמש חלק מהערכת הסיכון הכוללת, אך אינו מהווה כלי עצמאי מספק כגורם מנבא לזיהוי מטופלים בסיכון גבוה. מומלץ לשלב את הערכת עומס התרופות בפרוטוקול הקבלה כחלק מגישה קלינית אינטגרטיבית, ולבחון בעתיד שילוב בין נתונים פרמקולוגים וקליניים לשם שיפור יכולת הניבוי של דליריום.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=