העלאת שיעור התחלות טיפול לאוסטאופורוזיס לאחר שבר צוואר ירך ;2 ; ד"ר תמר פיש, רוקחת קלינית 1 , רוקחת קלינית, מחוז ירושליםד"ר שרית כרמי ד"ר אולגה בריימן טקץ, מנהלת רוקחות קלינית ובקרת תרופות, תחום מדיניות רוקחות וטכנולוגיות רפואיות, חטיבת ; ד"ר עומר אור, מערך האורתופדיה, 1 ; ד"ר לילך קליין - תחום מדיניות רוקחות וטכנולוגיות רפואיות, חטיבת הרפואה 1 הרפואה ;1 ; ד"ר אבי סוויד - מנהל תחום מדיניות תרופתית וטכנולוגיות רפואיות, חטיבת הרפואה 2 המרכז הרפואי הדסה עין כרם ; ד"ר מנחם ביתן - רופא מחוזי מחוז ירושלים, 1 ד"ר יואל טולדנו - מנהל תחום סוכרת ואנדוקרינולוגיה, חטיבת הרפואה 1 חטיבת הרפואה . קופ״ח מאוחדת 1 . המרכז הרפואי הדסה עין כרם 2 רקע: שבר בצוואר הירך הוא אירוע רפואי חמור, בעיקר בקרב אוכלוסייה מבוגרת, ולעיתים מהווה את הסימן הראשון לאוסטאופורוזיס לא מאובחנת. למרות ההשלכות הקשות – ירידה בתפקוד, אובדן עצמאות ואף תמותה – שיעור נמוך מהמטופלים מתחילים טיפול תרופתי למניעת שברים נוספים לאחר האשפוז. המעבר מבית החולים לקהילה מהווה נקודת תורפה ברצף הטיפולי: גם כאשר ניתנות המלצות במכתב השחרור, שיעור התחלות הטיפול בפועל נמוך. לפי תיעוד הקופה של מטופלים ששברו צוואר ירך במחוז בשנתיים האחרונות, רק כרבע קיבלו מרשם לטיפול לאוסטאופורוזיס לאחר השבר. מטרות/שאלת המחקר: שיפור שיעור התחלות טיפול תרופתי לאוסטאופורוזיס בקרב מטופלים לאחר שבר צוואר ירך, במטרה להפחית את הסיכון לשברים חוזרים ולשמור על רצף טיפולי מיטבי. שיטת המחקר: במסגרת שיתוף פעולה בין מחלקה אורתופדית לבין קופת חולים, מאותרים כלל מבוטחי הקופה שאושפזו עקב שבר צוואר ירך ועברו ניתוח לתיקון השבר. בבית החולים מבוצע בירור מטבולי וניתנת המלצה להתחלת טיפול. עם שחרור המטופלים נשלחת רשימה לרוקחת הקלינית במחוז אשר סוקרת את התיק הרפואי ונותנת המלצה למתן טיפול תרופתי Zoledronic לאוסטאופורוזיס, בהתאם למאפייני המטופל ותנאי הזכאות בסל הבריאות. ההמלצה ניתנת לאחת מן התרופות: ). הייעוץ ניתן לרופא המטפל Acid (Aclasta), Denosumab (Prolia), Teriparatide (Forteo), Romosozumab (Evenity חודשים נבדקת מידת יישום ההמלצות, במידת הצורך נעשית פניה חוזרת. 2-3 ומתועד ברשומה הרפואית. לאחר תוצאות: מטופלי המחוז שאושפזו ונותחו בעקבות שבר צוואר ירך בבית 48 ניתנו ייעוצים עבור 2025 לינואר 2023 בין ספטמבר .)Prolia או Aclasta ) קיבלו המלצה לטיפול מונע פירוק עצם ( 90%( החולים. מרבית המטופלים מתוך כלל הייעוצים: ) יושמו באופן מלא או חלקי 37%( 18 ■ ) התקבלו אך לא יושמו – כמחציתם עקב סירוב המטופל 23%( 11 ■ ) לא התקבלו 40%( 19 ■ מסקנות והמלצות: שיתוף הפעולה בין בית החולים לקהילה, תוך מעורבות פעילה של רוקחים קליניים כחלק מהצוות הרב-מקצועי, תורם לשמירה על רצף טיפולי ולהגברת התחלות טיפול באוסטאופורוזיס במטופלים לאחר שבר צוואר ירך. שילובם בתהליך מאפשר תיאום יעיל, העברת מידע רפואי רלוונטי, והנגשת ההמלצות לרופאים המטפלים. יש לשאוף להבין את החסמים ולהעלות את שיעור יישום ההמלצות גם באמצעות העלאת המודעות בקרב המטופלים ובני משפחותיהם.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=