השפעת בדיקות סקר והערכה גריאטרית, המבוצעות ע"י אחיות, על תוצאי בריאות בקשישים בסיכון ראש תחום זקנה ומחלות כרוניות; ספי סובול רויטבלט, ראש אגף האחיות בקהילהדלית ציפל, חטיבת הקהילה, קופ״ח כללית רקע: האוכלוסייה הקשישה נמצאת בסיכון לירידה תפקודית ותחלואה כרונית, הערכה גריאטרית ובדיקות סקר יזומות הינן כלי למניעה, זיהוי מוקדם וניהול מצבים בריאותיים. התהליך כולל איתור קשישים בסיכון להידרדרות וביצוע הערכה מקיפה של מצבו הרפואי, התפקודי, הקוגניטיבי של הקשיש במטרה להתאמת תכניות התערבות אישיות לקידום בריאותו ולהפחתת עלויות טיפול וצמצום אשפוזים. לאחיות תפקיד משמעותי בהערכת בריאות הקשיש בניהול הטיפול: הכשרתן המקצועית ההוליסטית, זמינותן למטופלים ובני משפחה ויכולתן לאתר מוקדם שינויים, בניית תכנית התערבות וביצוע מעקב רצוף. זיהוי קשישים בסיכון להידרדרות ופעילות יזומה מהווה נדבך מרכזי במערכת הבריאות ובתוכניות להזדקנות האוכלוסייה. שאלת מחקר: האם עבודה יזומה וניהול טיפול ע"י אחיות משפיעים על תוצאי בריאות וצריכת שירותי בריאות בקרב קשישים בסיכון. מטרות/שאלת המחקר: ומעלה חצי שנה ושנה לפני ואחרי ביצוע אומדן קשיש בסיכון וביצוע 65 מחקר רטרוספקטיבי, שליפת נתוני קשישים בני השוואה בין אותן התקופות. תכנית התערבות: איתור קשישים בסיכון ע"י מערכת ממוחשבת המשלבת קריטריונים רב תחומיים, וניהול טיפול עי אחיות: הערכה כוללנית ובדיקות סקר, תכנית התערבות המותאמת לכל קשיש ומעקב תקופתי. תוצאות: גברים. מספר 45.46% נשים ו 54.54% .)±7.9( 79.9 קשישים בסיכון להתדרדרות. גיל הממוצע 135,445 אותרו 2019-2015 בין ) הניתוח הסטטיסטי הראה עליה סטטיסטית משמעותית לאחר חצי שנה ±1.70( 2.01 האומדנים הממוצע למטופל היה בהתאמה), ירידה במספר השברים בפרק 17.8% ו 5.3%( מאומדן ראשון במספר הביקורים אצל רופא משפחה והאחות ) נצפתה עליה בחיסוני 17.94%- ל 46.77%- לאחר ביצוע האומדן) וירידה במספר ימי האשפוז (מ 0.17% לעומת 0.33%( הירך ). שנה לאחר האומדן הראשון נצפתה 5.77% לעומת 2.94%( . ) וחסונים נגד דלקת ריאות 41.18% לעומת 24.90%( השפעת ירידה באפקט השינוי. מסקנות והמלצות: התערבות ייזומה ואיתור מוקדם מסייעות להפחית ימי אשפוז ושברים בירך, משפרות את ההיענות לחיסוני שפעת ודלקת ריאות ומעלה את מספר הביקורים אצל הרופא והאחות. ההתערבות מפחיתה את מספר הפניות למיון ואת מספר האשפוזים. האפקט של בדיקות הסקר בולט מאד בחצי השנה הראשונה שלאחר ביצוען ופוחת בהמשך מה שמעיד על צורך במעקב תקופתי והתערבויות נוספות כדי לשמר את ההשפעות החיוביות לאורך זמן. יש צורך בפיתוח מנגנונים שיבטיחו המשך תמיכה ומעקב כדי למנוע הדרדרות בטווח הארוך כולל פיתוח טכנולוגיות ייעודיות והקצאת משאבים יעודים לטיפול בקשיש.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=