לפני ובמהלך האשפוז בפנימית: האם תרופות שינה 65+ דפוסי שינה בבני עושות את ההבדל? מחברים: אגף החדשנות - כללית, רכזת ליווי וטיפול מכוון (לוט"ם), ד”ר יוליאנה סמיצ’נקו החוג למדעי האחיות, הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות - אוניברסיטת חיפהפרופ’ אנה זיסברג, מרצה וחוקרת בכירה, החוג למדעי האחיות, הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות - אוניברסיטת חיפהפרופ’ תמר שוחט, מרצה וחוקרת בכירה, רקע: הפרעות שינה במהלך אשפוז אקוטי שכיחות בקרב מטופלים מבוגרים, ועלולות להוביל לתוצאים בלתי רצויים כמו שינויים מטבוליים ודליריום. השימוש בתרופות שינה במהלך האשפוז הוא נפוץ עם השלכות בלתי מבוטלות; אך יעילותן מוטלת בספק. מטרות/שאלת המחקר: המחקר בדק את השינויים במדדי השינה בין הבית ולאורך האשפוז ובחן את הקשר לשימוש בתרופות שינה לטיב השינה תוך התחשבות במשתנים כמו עומס סימפטומים. שיטת המחקר: מטופלים מבוגרים 683 מחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, במחלקות פנימיות בארבעה בתי חולים בישראל. במדגם נכללו ללא ירידה קוגניטיבית, שעברו ראיון בקבלה ומעקב אחד לפחות. מדדי השינה שנבדקו כללו משך, יעילות ואיכות השינה, ימי אשפוז. בנוסף, נאספו נתונים אודות: שימוש ועומס תרופות שינה טרום 7 ומספר התעוררויות ונאספו ברמה יומית עד אישפוז ובמהלך כל ימי האשפוז (כמות ומינון), עומס סימפטומים פיזיים (ממוצע יומי של סימפטומים בקבלת המטופל לאשפוז ובמהלך כל יממות האשפוז; כגון כאב, שיעול, קוצר נשימה), חומרת מצב רפואי אקוטי וכרוני, תפקוד פיזי, קוגניטיבי ומנטלי. הנתונים נותחו באמצעות מודל מעורב עם מדידות חוזרות תוך שליטה במשתנים מתערבים. תוצאות: . משך השינה היה קצר יותר באופן משמעותי בבית החולים בהשוואה לבית 77.31±6.60 גיל ממוצע של משתתפים עמד על ,)76.14±15.53% לעומת 71.49±19.28%( דקות), יעילות השינה הייתה נמוכה יותר 377.03±101.06 לעומת 329.73±111.94( והסיכוי לאיכות שינה נמוכה היה גבוה יותר בבית החולים. לא נמצא קשר בין שימוש בתרופות שינה למדדי שינה. עומס תרופות שינה נמצא קשור למס’ ההתעוררויות. עומס הסימפטומים נמצא קשור באופן מובהק לאיכות ויעילות השינה ולמס’ ההתעוררויות. משך השינה הושפע מעומס סימפטומים לאורך הזמן. אף שבאשפוז נצפתה ירידה בעומס ,)Slope difference = 10.79(2.81( הסימפטומים לעומת הבית, משך השינה בתחילת האשפוז היה קצר לעומת הבית ), ללא הבדלים מובהקים במשך השינה במהלך ימי האשפוז. t(1624) = 3.84, p < .001 מסקנות והמלצות: במהלך האשפוז נצפתה ירידה ברוב מדדי השינה בהשוואה לתקופת טרום אשפוז. לשימוש בתרופות השינה הייתה השפעה מינימלית, אך לחומרת העומס סימפטומים הייתה השפעה חזקה על מדדי השינה. כחלק משיפור איכות הטיפול הרפואי והסיעודי, יש מקום לתת דגש על זיהוי וניהול עומס סימפטומים גם במטרה לצמצם הפרעות שינה וגם להפחית שימוש בתרופות שינה שלא לצורך במטופלים זקנים במהלך האשפוז.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=