כאב בטיפול נמרץ – האם גזירת גורל? מחברים: המרכז הרפואי שמיר ,חן ביטון הפקולטה למדעי הבריאות אוניברסיטת בן גוריון פרופ’ יגאל פלכט, מנהל בית הספר למקצועות הבריאות ע”ש רקאנטי, בנגב רקע: מטופלים מונשמים ומורדמים ביחידות לטיפול נמרץ עלולים לחוות כאב, גם כאשר אינם בהכרה מלאה. לכאב השלכות קליניות וכלכליות משמעותיות, ובהן הארכת משך האשפוז, האטה בהתאוששות ועלייה בעלויות הטיפול. במהלך האשפוז מבוצעות במטופלים פרוצדורות סיעודיות שגרתיות, העלולות להחמיר את עוצמת הכאב. למרות שקיים גוף מחקרי רחב בנושא כאב בטיפול נמרץ, קיימת התייחסות חלקית בלבד לפרוצדורות הספציפיות הגורמות לרמות כאב גבוהות בקרב מטופלים שאינם מסוגלים לדווח על כאב באופן עצמוני. מחקר זה מבקש לבחון לעומק נושא זה ולתרום להבנת הקשר בין סוגי פרוצדורות סיעודיות שגרתיות לבין עוצמת הכאב המתלווה להן. הבנת קשר זה מהווה בסיס לשיפור איכות הטיפול במטופלים מונשמים. מטרות/שאלת המחקר: לבחון את השפעתן של פרוצדורות סיעודיות שגרתיות על רמות הכאב בקרב מטופלים מונשמים ומורדמים בטיפול נמרץ, ולאמוד האם קיימים הבדלים משמעותיים ברמת הכאב לפני ואחרי ביצוע הפרוצדורות. השערת המחקר המבוססת על ניסיון קליני, היא כי ביצוע הפרוצדורות הסיעודיות יגרום לעלייה מובהקת ברמות הכאב. שיטת המחקר: מדובר במחקר פרוספקטיבי שנערך ביחידה לטיפול נמרץ כללי, במרכז רפואי גדול במרכז הארץ. מטופלים נבחרו בשיטת דגימה רציפה, נאספו נתונים דמוגרפיים ורפואיים ובוצעו תצפיות והערכות כאב לפני ואחרי ביצוע פרוצדורות שגרתיות: טיפול עיניים, טיפול פה, שינוי תנוחה, שאיבת הפרשות מצינור תוך-קני וטיפול בפצעים. להערכת הכאב והערנות נעשה . ניתוח חד-משתני בוצע באמצעות Richmond Agitation Sedation Scale ו- Behavioral Pain Scale שימוש בכלים: במטרה GEE (Generalized Estimating Equation); ניתוח רב-משתני בוצע באמצעות מודל Chi-Square Test ו- ANOVA לנטרל השפעות של מדידות חוזרות. תוצאות: תצפיות. נמצא כי בכל הפרוצדורות חלה עלייה ברמת הכאב 124 מטופלים, שביחס אליהם בוצעו 71 במחקר השתתפו . העלייה הגבוהה ביותר נצפתה 4.44- , ולאחריהן עלה ל 3.06 לאחר ביצוען. ממוצע רמת הכאב לפני הפרוצדורות עמד על .)3.28( ), והנמוכה ביותר בטיפול עיניים 5.03( לאחר שאיבת הפרשות מצינור תוך-קני ניתוח רב-משתני הצביע על עלייה מובהקת סטטיסטית ברמת הכאב לאחר ביצוע הפרוצדורה. ) ככל שהמטופל היה ערני יותר כך רמת הכאב הייתה גבוהה ואילו משך B=1.388, SE=0.155, 95% CI: 1.084–1.693, p<0.001( אשפוז ארוך נמצא קשור לרמת כאב נמוכה. מסקנות והמלצות: המחקר מצא כי פרוצדורות שגרתיות גורמות לעלייה משמעותית ברמת הכאב במטופלים מונשמים בטיפול נמרץ. גורמים כמו רמת הערנות ומשך האשפוז נמצאו משפיעים על רמת הכאב. לאור זאת, מומלץ לפתח פרוטוקול ייעודי לשיכוך כאב המותאם לפרוצדורה, הכולל התערבות תרופתית ושימוש בגישות נוספות לשיכוך כאב שאינן תרופתיות.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=