לא בחרנו בקרב – בחרנו בחוסן: " סיירת אימהות ברזל", אימהות לחיילים פצועים כעוגן משפחתי להחלמה סיפור יוצא דופן מחברת: האוניברסיטה העברית בירושלים - נתנאל ליפשיץ ופרופ' מיכל ליפשיץ בעיצומה של מלחמת "חרבות ברזל", לאחר שבני נפצע אנושות בלחימה, מצאתי את עצמי – כאם, אחות במקצועי – חסרת מענה מספק. למרות החיבוק מהסביבה, התמודדתי עם חוויה עמוקה של חוסר ודאות, עומס רגשי ופיזי, ופערי מידע מול מערכת רפואית וצבאית סבוכה. מתוך הכאב האישי הזה נולדה יוזמה: "סיירת אימהות ברזל" – קבוצת שוות לאימהות לחיילים וחיילות פצועים, שהפכה למרחב בטוח, תומך ומצמיח. אימהות מכל רחבי הארץ ומכל גווני החברה הישראלית. היא מבוססת על שותפות, שוויון 350 הקבוצה מונה כיום מעל וקרבה רגשית נדירה. זהו מקור לתמיכה יומיומית, שיתוף חוויות, למידה הדדית, ועיבוד רגשי דרך מפגשים קבוצתיים: סדנאות כתיבה, פלייבק, יצירה ושיח מעצים. עיקר פעולתה הוא שיח שוטף, מכיל ומכבד, בו משתפות האימהות את סיפור הפציעה, ההתמודדות האישית והמשפחתית ושיתוף ידע ותוכניות קיימות. לצד התמיכה הרגשית, עלה צורך בהבנה מערכתית: שאלון מיפוי צרכים שפותח ונותח ע"י חברות הקבוצה העלה ממצאים מטרידים: מהאימהות הפסיקו לעבוד או הפחיתו משרה עקב הצורך בליווי מתמשך לבן הפצוע 45% ■ מעל מחצית דיווחו על חוסר מידע נגיש על זכויות, תהליכים וסיוע ■ אינן מקבלות תמיכה נפשית, על אף הזכאות ממשרד הביטחון 41% ■ עלו בקשות חוזרות לסיוע כלכלי, ליווי משפטי ואישי, והכרה רשמית באם כחלק ממעגל הפגיעה והשיקום. ■ הקבוצה פועלת גם מול גופים ועמותות שונות – כך לדוגמה, עיריית ירושלים יזמה מפגשי תמיכה ייעודיים. מתוך ובמקביל לפעילות הקבוצה, אימהות הקימו עמותות אזרחיות לקדם יוזמות חקיקה והכרה בכנסת, במטרה לעגן סיוע מערכתי למשפחות הפצועים ולאימהות בפרט. זהו סיפור על אימהות שנקראו לקרב מסוג אחר – מבלי שבחרו בו – ונלחמות למען ילדיהן, משפחותיהן, ואם אפשר – גם למען עצמן. מתוך כאב צמחה קהילה – תומכת, פועלת, מובילה. קהילה שמציבה רף חדש לאיכות טיפול – בנפש, במשפחה, ובחברה כולה.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=