ספר תקצירים - הכינוס השנתי ה 30 של החברה הישראלית לאיכות ברפואה

הקשרים בין חוסן אישי, חוסן ארגוני, תחושת ביטחון ואסטרטגיות התמודדות בצוותים רב-מקצועיים במהלך מלחמת “חרבות ברזל” מחברים: , מירי בלאופר, רכזת חת”ש מחוז חיפה וגליל מערבי, רינת בוחניק, מנהלת האחיות מחוז חיפהניהל ח’טיב שירותי בריאות כללית רקע: חוסן אישי מוגדר כיכולת של הפרט להתמודד, להסתגל ולהשתקם ממצבי לחץ ומשבר, בעוד שחוסן ארגוני מתייחס ליכולת הארגון כולו לשמר תפקוד, יציבות ותחושת שייכות בקרב עובדיו בעת אתגרים; והשילוב בין רמות החוסן האישי והארגוני לבין תחושת הסכנה משפיע באופן מהותי על יכולת ההתמודדות וההסתגלות של צוותים רב-מקצועיים במהלך משבר. מחקר זה בחן את תגובת הצוותים הרב-מקצועיים במהלך מלחמת חרבות ברזל, המחקר ניתח את הקשרים בין חוסן אישי לחוסן ארגוני ואת השפעתם על תפקוד הצוותים. מטרות/שאלת המחקר: לבחון את הקשר בין חוסן אישי של עובדים לחוסן ארגוני ולהשפעתם על ביצועים במהלך משבר, על מנת לפתח תוכנית התערבות מותאמת לניהול משברים ושיפור ההתמודדות. שיטת המחקר: בנייה ותיקוף דלפי של שאלון שכלל סולמות להערכת תחושת סכנה, חוסן אישי, חוסן ארגוני, חוסן לאומי ורמות ביצוע חברי צוות רפואי 1,500 ). השאלון הועבר בצורה אנונימית. במדגם השתתפו MS=0.8604, α=0.842( בתקופת המלחמה רופאים). 7% , צוות מנהלי 18% , אנשי מקצועות בריאות 19% , אחיות 56%( תוצאות: שמרו 86%- הגדירו עצמם כבעלי חוסן ו 67% , חשו שחייהם בסכנה 53%- דיווחו על רמות לחץ בינוניות עד גבוהות ו 65% שתפסו את הניהול כיעיל. הן החוסן 85%- שדיווחו על תחושת שייכות ו 89% על אופטימיות. החוסן הארגוני היה גבוה, עם .)p < 0.001( האישי והן הארגוני נותרו יציבים במהלך המלחמה .)p<0.05 ,68% לעומת 85%( עובדים בקו העימות דיווחו על תחושת סכנה גבוהה יותר לעומת עובדים מאזורים אחרים ). נשים דיווחו על תחושת סכנה גבוהה p<0.05( הביעו חשש מהגעה לעבודה, בעיקר בקרב עובדים עם ילדים קטנים 55% 68%- ו 62%( ). יהודים ונוצרים דיווחו על חוסן אישי גבוה יותר ממוסלמים ודרוזים p<0.05 ,65% לעומת 78%( יותר מגברים ,32%- ו 38% לעומת 48%( ). חילונים נטו להשתמש יותר באסטרטגיות התמודדות אקטיביות p<0.05 ,50%- ו 55% לעומת באסטרטגיות לא יעילות. תמיכה משפחתית 30% מהעובדים השתמשו באסטרטגיות אקטיביות לעומת p<0.05). 40% מהעובדים דיווחו על תחושת אמון בצוות שלהם. 80% .)p < 0.002( וארגונית השפיעו משמעותית על היעדרות מסקנות והמלצות: הממצאים מדגישים את החשיבות של תמיכה משפחתית וארגונית בחיזוק החוסן והקטנת היעדרות בזמן משבר. המחקר מספק תובנות לניהול משברים מתמשך ולאסטרטגיות לשיפור חוסן אישי וארגוני. המלצות: פיתוח תוכניות תמיכה נוספות לעובדים, שמירה על תחושת שייכות ארגונית וחיזוק מערכות תמיכה משפחתיות לשיפור החוסן והיכולת להתמודד עם משברים.

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=