מיזוג מקצועי שמציל חיים: גישה אינטגרטיבית לניהול דיספגיה , סגנית סמנכל האחיות תחום איכות ובטיחות; ד"ר רונית ענבר, מנהלת המחלקה לתזונה ודיאטה;נורית אזר נרי פלד קלינאית תקשורת מרכזת תחום שיקום; ד"ר ניצה חורב, אחראית קלינאות תקשורת; דן גלפרין, דיאטן מפקח מזון, המחלקה לתזונה ודיאטה; מאירה אוסקר, מנהלת פרוייקטים, מערכות קליניות; לואיזה דדבייב, אחות אחראית מחלקה נוירולוגיה, שירה בן -שאול, אחות אחראית שיקום; זינה גורביץ, אחות אחראית שיקום, גריאטריה א'; הדס הראל, אחות מרכז רפואי תל אביבאחראית שיקום, גריאטריה ב' - רקע: דיספגיה, היא סיבוך שכיח בקרב מטופלים, המוביל לסיבוכים חמורים כגון אספירציה, תת-תזונה, דלקת ריאות והארכת ICF- International Classification of Functioning, Disability and משך האשפוז. הפרויקט מאמץ את מסגרת ה- , המדגישה את מורכבות הדיספגיה והשפעתה על התפקוד ואיכות החיים, וכן את העומס המוטל על המשפחה, Health ומדגיש את חשיבות החינוך והתמיכה. לנוכח חשיבות הזיהוי המוקדם ומתן מענה מהיר, נבנה תהליך המגדיר את סמכות האחות המוסמכת להחליט על התחלת הזנה למטופל בהכרה מלאה, לאחר ביצוע אומדן חשד לדיספגיה ראשוני ובהתאם במתארים: נוירולוגיה, IDDSI ( International Dysphagia Diet Standardisation Initiative)שימוש בטרמינולוגיה מסוג שיקום וגריאטריה. הגדרת הבעיה: אבחון וניהול דיספגיה אינם מתבצעים באופן שיטתי ובזמן, עם פערים בזיהוי ראשוני, חוסר אחידות בשפה המקצועית, חוסר הדרכה למשפחות, ועיכוב בהתאמת התזונה. מדדים ויעדים: שעות מהקבלה והתאמת מרקם הכלכלה. 8 . ביצוע אומדן בליעה ראשוני תוך 1 . העלאת ייעוצי קלינאית תקשורת למטופלים עם חשד לדיספגיה. 2 תיאור מצב קיים וחקר גורמים לבעיה: נמצא כי לא בוצע אומדן, חוסר הכשרה של צוותים בקבלת החלטות על מרקם תזונה, וחוסר בתקשורת בין אנשי המקצוע. תכנית התערבות: Barnes Jewish Hospital Stroke , והתבסס על הטמעת כלים מתוקפים לאיתור דיספגיה – 2023 התהליך הושק במרץ שעות מהקבלה, 8 – המותאמים לפרופיל האוכלוסייה. אומדן ראשוני מבוצע על-ידי אחות תוך QT4- ו Dysphagia Screen , הזמנת ייעוץ קלינאית תקשורת ודיאטנית, והדרכת המטופל ובני IDDSI ובהתאם לממצאים קביעת מרקם מזון לפי משפחתו. האחיות הוכשרו ע"י קלינאית תקשורת לביצוע האומדן, וכוחות עזר הוכשרו למרקמי המזון ולהאכלה בטוחה . תהליך הפיתוח והיישום התבסס על שיתוף פעולה רב-תחומי שכלל: קלינאיות IDDSI והדרכה עי דיאטן לסוגי המזונות לפי תקשורת, דיאטניות, צוותי אחיות ממחלקות ההטמעה, אגף המחשוב והמטבח. תוצאות: תוך שנתיים במחלקה 275- ל 131 , ומספר ייעוצי קלינאי תקשורת הוכפל מ- 65%- ל 54%- שיעור אומדן דיספגיה עלה מ הנוירולוגית. מסקנות והמלצות: הנתונים מדגימים כי אימוץ מודל לניהול דיספגיה, בשילוב הכשרה ייעודית ומדדי איכות, מוביל לשיפור קליני ומערכתי. זהו מודל לעבודה רב מקצועית איכותית השואפת להפחית שיעור סיבוכים ולשפר את תוצאות הטיפול. ההמלצה להרחיב לאתרים נוספים: נוירוכירורגיה, פנימיות, אורטופדיה תוך מדידה שיטתית של מדדי איכות, לשלב את מודל ההכשרה ) בממשקים קליניים, בין המחלקות ובשחרור המטופל לקהילה IDDSI לאחיות וכוחות עזר ולעודד שימוש בשפה אחידה ( או למוסד אחר.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=